|
|
صفحة: 127
יהודי עיראק בין השתלבות לדחייה עיראק - ממנדט לעצמאות במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה עיראק בידי חיילי הצבא הבריטי . יהודי עיראק קיבלו בשמחה את הכיבוש הבריטי לאחר שנות הסבל שחוללה מלחמת העולם הראשונה , שבמהלכה נעצרו ונרצחו יהודים . את יום כניסת הבריטים לבגדד , ט"ו באדר , קבעו כיום נס . במשך עשר שנים ( 1932-1922 ) הייתה עיראק , כארץ ישראל , נתונה לחסות המנדט הבריטי . על פי מפקד האוכלוסייה הראשון שערכו הבריטים ( 1920 ) היו בעיראק ב 87 , 488 1920– יהודים - כ 3 . 1– אחוזים מכלל אוכלוסייתה . בקרב תושבי בגדד , שמנו 250 אלף תושבים חיו 50 , 300 יהודים . בשנת 1932 קיבלה עיראק עצמאות ובראשה עמד המלך פייצל . ממשלת עיראק הבטיחה בחוקתה להעניק זכויות אזרחיות ופוליטיות לכל אזרחיה . במדינה הצעירה שררה אי יציבות פוליטית . ממשלות התחלפו בתכיפות רבה והפיכות צבאיות זעזעו את המדינה . יהודי עיראק משתלבים בחיי המדינה בעשר שנות שלטון המנדט הבריטי בעיראק השתלבו היהודים בשירות הציבורי . הבריטים קירבו את היהודים וקידמו אותם לדרגים הגבוהים ביותר בשירות הממשלתי . יהודים השתלבו בהצלחה בשירות הממשלתי , כי היו ביניהם משכילים רבים ששלטו בשפות אירופיות אנגלית , צרפתית וגרמנית . משרדים ממשלתיים , ובעיקר משרד התחבורה , הדואר , המכס והאוצר , היו מאוישים בפקידים יהודים . היהודים אף זכו לייצוג בפרלמנט העיראקי ולמשל , ב , 1925– הוקצו ליהודים בפרלמנט שמונה מושבים מתוך שמונים ושמונה . שר האוצר בממשלת עיראק בשנים 1923-1920 היה היהודי יחזקאל ששון , והוא אשר הכין את התקציב הראשון של עיראק . הוא הפגין נאמנות רבה למדינה ולתפקידו כשר האוצר ובמקרים אחדים אף נזף בחצר המלוכה ואפילו באנשי צבא על בזבוז כספים . יהודים רבים היו בנקאים ועסקו במסחר המקומי ובעסקי יצוא ויבוא . חברות של יהודים שלטו בענף המכוניות , ענף שהחל להתפתח בעיראק . להשתלבותם במסחר הבינלאומי סייעה שליטתם בשפות אחדות וקשריהם עם יהודים בארצות כמו הודו , בריטניה ועוד . המלך פייצל בביקור בבית הספר אליאנס "לורה כדורי , " בגדד , 1924
|
|