|
|
صفحة: 78
תל אביב - מרכז חיי התרבות והאמנות בארץ ישראל בשנות העשרים התגוררו רבים מאמני התקופה בתל אביב . עם הציירים המוכרים נמנו ראובן רובין וציונה תג ' ר , ועם הפסלים - בתיה לישנסקי . המשוררים חיים נחמן ביאליק , אורי צבי גרינברג ואברהם שלונסקי היו דמויות מוכרות בתל אביב . בעיר הוקם קונסרבטוריון ונוסדה האופרה הארצישראלית . פעל בה "עדן" - אולם הראינוע הראשון בארץ . לאחר הקרנת הבכורה של הסרט המדבר הראשון , הוחלף שמו של "הראינוע" ל"שמענוע" ומיד אחר כך שונה ל " קולנוע . " בעקבות ההצלחה שזכה לה קולנוע "עדן" נפתחו עוד שני אולמות בתל אביב . שני תיאטראות עבריים פעלו בתל אביב בשנות העשרים : תיאטרון "האוהל" ותיאטרון " הבימה . " "האוהל" הוקם על ידי משה הלוי ( 1925 ) כתיאטרון פועלים שנועד להציג מחזות מחיי העובדים . כיוון שראה ב"האוהל" תיאטרון פועלים , סירב הלוי לקבל לשורות התיאטרון שחקנים מקצועיים . הלוי גייס שחקנים חובבים מקרב חברי הקיבוצים ומקרב פועלים שעבדו לפרנסתם ביום . שמו של התיאטרון נועד לרמז על נדודי השחקנים ביישובי ארץ ישראל , כ"אוהל מועד" שליווה את בני ישראל בנדודיהם במדבר . לדברי מייסדו , " ' האוהל' הוא קבוצה ככל הקבוצות בארץ , אך מטרתו איננה הקמת משק שיתופי אלא 'כנסת לאמנות' של ציבור הפועלים בארץ . " הצגות "האוהל" עסקו בנושאים מסיפורי התנ"ך , מחיי הפועלים ועוד . אחת ההצגות המצליחות של "האוהל" הייתה " החייל האמיץ שוויק , " מאת המחזאי ירוסלב האשק , ובלט בה השחקן מאיר מרגלית . הצגה זו הפכה לאחד מנכסי התיאטרון בארץ ומאז היא מועלית בהפקות שונות . שלוש שנים לאחר הקמת "האוהל" הגיע לארץ ישראל תיאטרון "הבימה , " שנוסד במוסקבה . ( 1917 ) תיאטרון "הבימה" ראה את ייעודו בהעלאת הצגות בשפה העברית . בתקופה זו דיברו מרבית היהודים ברוסיה בעיקר יידיש , וקהל היעד של "הבימה" היה מצומצם ביותר . השם "הבימה" הוענק לתיאטרון על ידי מייסדיו כדי לסמל ממד של קדושה - מעין הקבלה בין בימת בית הכנסת לבימת התיאטרון . בשנת 1926 יצא התיאטרון מרוסיה למסע הופעות . הביקור היה אירוע חגיגי ומרגש ליהודי וינה , ברלין ופריס , והופעות התיאטרון זכו להצלחה רבה . מאירופה המשיכה " הבימה" לארצות הברית . בתום המסע עלו רוב חברי התיאטרון לארץ ישראל והתקבלו באהדה רבה ( מרס . ( 1928 ההצגה המפורסמת ביותר בתולדות " הבימה , " ההצגה שהפכה לסמלו של התיאטרון , הייתה "הדיבוק" מאת ש' אנסקי . מאז ועד היום נכללת ההצגה , על עיבודיה השונים , בתוכנית התיאטרון . "הבימה" נחשב ל"חלוץ תרבות התיאטרון העברי" ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא , הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי . " " הבימה" מגיעה לא"י ( כרזה ) הצגת "הדיבוק" בהשתתפות חנה רובינא ( מימין , ( ברית המועצות
|
|