|
|
صفحة: 72
העולים נקלטים בעיר ובהתיישבות החקלאית מרבית עולי העלייה השלישית נקלטו בערים ועבדו בעיקר בעבודות בניין . הם אלה אשר הקימו מחנה צבאי גדול עבור הצבא הבריטי בסרפנד ( צריפין , ( בנו שכונות מגורים בתל אביב , בירושלים ובחיפה וכן עסקו בבניית מפעלי תעשייה . העולים גם השתתפו בבניית תחנת הכוח בתל אביב שתוכננה והוקמה על ידי פנחס רוטנברג . רוטנברג קיבל מן הממשלה הבריטית את הזיכיון להקמת תחנות כוח לאספקת חשמל בשטחה של ארץ ישראל . כעבור זמן קצר ( 1923 ) האירו פנסי חשמל את רחובותיה של תל אביב ואחר כך חוברו רוב הבתים לרשת החשמל " ) כדאי לדעת , " עמ' . ( 74 בנהריים , על גדות הירדן , בנה רוטנברג תחנת כוח שנועדה לספק חשמל לכל היישוב . מקורות תעסוקה אלה סיפקו פרנסה לאלפי עולים . עולי העלייה השלישית פנו גם להתיישבות ( מפה . ( 3 אזור ההתיישבות המרכזי היה בעמק יזרעאל , שאדמותיו נרכשו בכספי "הקרן הקיימת לישראל . ( 1921 ) * " את המשא ומתן לרכישת אדמות עמק יזרעאל ניהל יהושע חנקין * . בתקופת העלייה השלישית נוסדו שתי צורות התיישבות - הקבוצה הגדולה ( הקיבוץ ) ומושב העובדים . פלוגות מ"גדוד העבודה" הקימו את שתי הקבוצות הגדולות הראשונות - עין חרוד ותל יוסף . רעיון הקמת הקבוצה לא היה חדש . ראשיתו בתקופת העלייה השנייה עם הקמת דגניה . הקבוצה הושתתה על עקרונות של צדק חברתי , שוויון ושיתוף . אולם מאפייניה של הקבוצה הגדולה , שהוקמה בתקופת העלייה השלישית , היו שונים ממאפייני הקבוצה הקטנה , שהוקמה בימי העלייה השנייה . חברי הקבוצה הגדולה ראו עצמם כגוף גדול , השואף למעורבות ולהשפעה על החברה הנבנית בארץ ישראל , ולא כגוף מתבדל של מעטים , כפי שהייתה הקבוצה הקטנה . לכן העדיפה הקבוצה הגדולה לקלוט מספר רב של חברים , ללא מיון , לעומת הקבוצה הקטנה שהקפידה על בחירת חברים , ומספר המצטרפים אליה היה מצומצם . בשונה מן הקבוצה הקטנה , שהתבססה רק על חקלאות , שאפה הקבוצה הגדולה לפתח לצד העבודה החקלאית ענפי משק אחרים בתחומי המלאכה והתעשייה , ולספק בעצמה את מרבית הצרכים של חבריה . מושב העובדים הראשון שהוקם בתקופה זו הוא נהלל ( ספטמבר ( 1921 ומיד אחריו כפר יחזקאל ( מפה . ( 3 מייסדי מושב העובדים רצו לשמור על האופי השיתופי של ההתיישבות ועם זאת , גם על התא המשפחתי . בצד שמירת התא המשפחתי נקבע , כי אדמת מושב העובדים לא תהיה בבעלות פרטית אלא בבעלות לאומית ; המתיישב יקבל אותה בחכירה ולא יוכל למכור או לחלק את הקרקע . כל אחד מן החברים יעבד באופן עצמאי את יחידת המשק שהוקצתה לו . כדי למנוע ניצול , הוחלט כי העבודה במושב העובדים תתבסס על עבודה עצמית ולא על עבודת שכירים . עיקרון נוסף שעליו התבסס מושב העובדים הוא העזרה ההדדית . החברים התחייבו לסייע זה לזה בעונות הבוערות ובעת מחלה , וכן להגיש עזרה לחברים שמשקיהם חלשים מבחינה כלכלית . נקבע שמכירת תוצרת המושב תיעשה באמצעות המוסדות השיתופיים ולא באופן פרטי . "* קרן קיימת לישראל" ( קק"ל ) - קרן לאומית שנועדה לרכישת קרקעות בארץ ישראל . אדמות הקרן נמסרו למתיישבים בהסכם חכירה . הקק"ל עסקה גם בייעור . ההחלטה על הקמתה של הקק"ל התקבלה בקונגרס הציוני ב . 1901– * יהושע חנקין - עלה לארץ מרוסיה בתקופת העלייה הראשונה . ( 1882 ) ניהל משא ומתן עם הערבים על רכישת קרקעות בארץ והצליח לרכוש כ600– אלף דונם . הוא רכש אדמות בעמק יזרעאל , בעמק חפר , ברחובות , בחדרה ועוד . מודעה על אספקת חשמל , 1923 דיש בנהלל , 1932
|
|