|
|
صفحة: 66
על ענייני הדת של היישוב הייתה מופקדת הרבנות הראשית ובראשה עמדו שני רבנים ראשיים , רב אשכנזי ורב ספרדי , ולצידם מועצת הרבנות הראשית . הרב הראשי הספרדי נשא את התואר "הראשון לציון * , " תואר שהוענק לו עוד בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל . לכהונה הראשונה של הרבנים הראשיים בתקופת המנדט נבחרו הרב הספרדי , הרב יעקב מאיר , והרב האשכנזי , הרב אברהם יצחק קוק . הם טיפלו בענייני דת והקימו בתי דין שבהם דנו בענייני נישואין , גירושין ועזבונות . מוסדות השלטון העצמי של היישוב המשיכו להתקיים במשך כל תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והוכרו על ידי ממשלות המנדט בתקנות הנקראות תקנות "כנסת ישראל" . ( 1927 ) "כנסת ישראל" הוא שמו הרשמי של היישוב היהודי בארץ ישראל . המוסדות הנבחרים ייצגו את היישוב היהודי בארץ ישראל מבחינה מדינית ומשפטית כלפי הממשל הבריטי ותרמו לביסוס השלטון העצמי ולחיזוקו . בעזרתם ניהל היישוב באורח עצמאי את מערכת החינוך , הבריאות והתעסוקה ונוסף לכך הקים כוח להגנה עצמית - ה"הגנה" ( עמ' . ( 79 במקביל למוסדות היישוב המשיכו לפעול ביישוב גם מוסדותיה של התנועה הציונית . ההנהלה הציונית , שקבעה תחילה את מקום מושבה בלונדון , הייתה גוף מרכזי בעל עוצמה , ועיקר פעילותה התמקד בעניינים מדיניים , כמו ניהול המגעים המדיניים עם ממשלת המנדט . ההנהלה הציונית גם עסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל והעלאת יישובים על הקרקע . "* הראשון לציון" - מקור הכינוי בפסוק : " ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן , " ישעיהו מא , כז . כך מכונה הרב הראשי הספרדי גם היום . . 2 מדוע איפשרו שלטונות המנדט הבריטי ליישוב להקים מוסדות פוליטיים ? במרכז התמונה הרב יעקב מאיר , "הראשון לציון , " בתלבושת מסורתית ולימינו הרב אברהם יצחק קוק . הרב יעקב מאיר והרב קוק בכפר חסידים , 1925
|
|