|
|
صفحة: 23
מדינות הלאום החדשות באירופה מדינות חדשות "נולדות" לאחר המלחמה הוקמו באירופה מדינות לאום חדשות על פי עקרון ההגדרה העצמית שהופיע בארבע עשרה הנקודות שניסח הנשיא האמריקני וילסון . עקרון זה קבע כי לכל אומה זכות למדינה ריבונית . המדינות החדשות ביססו את משטרן על יסודות דמוקרטיים , אך היעדר מסורת של ממשל דמוקרטי הקשה מאוד על התבססותו של משטר דמוקרטי במדינות הללו והביא בסופו של דבר לקריסתו . רוב המדינות במזרח אירופה , למעט צ'כוסלובקיה , הפכו תוך זמן קצר לדיקטטורות . בכל מדינות הלאום החדשות במרכז אירופה ובמזרח אירופה חיו מיעוטים לאומיים , כלומר , קבוצות אתניות שתרבותן ולשונן שונה מזו של אוכלוסיית הרוב במדינה . להגנת המיעוטים הללו חוברו חוזים מיוחדים , חוזי מיעוטים , ועל פיהם התחייבו המדינות החדשות להעניק למיעוטים בשטחיהן שוויון זכויות אזרחי , אוטונומיה תרבותית וחופש דת . כך לדוגמה נקבע , כי אין לתבוע יהודי בבית משפט בשבת או לערוך בחירות ביום זה . חבר הלאומים * פיקח על שמירת חוזי המיעוטים . תושבי מדינות הלאום החדשות ראו במיעוטים , ובמיוחד במיעוטים הגדולים , סכנה לזהות הלאומית של המדינה החדשה . במדינות אלה התפתחה לאומנות קיצונית וחסרת סובלנות כלפי המיעוטים ונעשו ניסיונות לפגוע בזכויותיהם . שתיים ממדינות הלאום החדשות , צ'כוסלובקיה ופולין , התפתחו בכיוונים שונים . פולין - מרפובליקה לדיקטטורה צבאית פולין הוקמה בשטחים שהיו לפני מלחמת העולם הראשונה בשליטתן של רוסיה , גרמניה ואוסטרו–הונגריה . שליש מאוכלוסייתה היה מורכב ממיעוטים לאומיים וביניהם : גרמנים , אוקראינים וקיבוץ יהודי גדול - שלושה מיליון יהודים . אף כי התחייבה לקיים את חוזה המיעוטים , לא הקפידה פולין על קיום תנאיו . וכך הופלו היהודים לרעה בתחומי הכלכלה ומעטים בלבד התקבלו לעבודה בשירות הממשלתי . נאסר עליהם לפתוח בתי עסק בימי ראשון ובחגי הנוצרים , ובעלי העסקים התקשו לקבל אשראי מן הממשלה . עם זאת הכירה ממשלת פולין במוסדות הקהילתיים היהודים והתירה להם להטיל מסים ולטפל בענייני חינוך וצדקה . כך התפתחה בקהילה היהודית בפולין מערכת חינוך מגוונת . בצד החינוך המסורתי בחדרים ובישיבות קמו בתי ספר של התנועה הציונית " ) תרבות , ( " בתי ספר עבריים דתיים " ) תחכמוני ( " ומוסדות חינוך רבים ביידיש . המערכת הפוליטית בפולין סבלה מפיצול מפלגתי והדבר הקשה על ניהול ענייני המדינה וגרם לחילופי ממשלות תכופים . בין המפלגות שפעלו בפולין יש לציין את מפלגת האנדקים , מפלגה ימנית קיצונית , ואת המפלגה הקתולית , מפלגה שמרנית ואנטישמית . גם היהודים בפולין התאגדו לצורך פעילות פוליטית והקימו מפלגות , לדוגמה : "אגודת ישראל" - מפלגה חרדית , "המזרחי" - מפלגה דתית–ציונית , "בונד" - מפלגה יהודית סוציאליסטית , "פועלי ציון" - מפלגה ציונית–סוציאליסטית ועוד ( עמ' . ( 111 בבחירות לפרלמנט הפולני , ה"סיים , " ב , 1922– נבחרו שלושים וארבעה צירים מבין היהודים . הצירים היהודים יזמו התארגנות משותפת של מפלגות המיעוטים בפולין במסגרת " בלוק המיעוטים , " שפעל להגנת זכויותיהם של המיעוטים הלאומיים במדינה . * חבר הלאומים - ארגון בינלאומי שנוסד בג'נווה ב , 1920– בתום מלחמת העולם הראשונה ופורק באופן רשמי בשנת . 1946 הרעיון להקמתו הופיע בארבע עשרה הנקודות של הנשיא וילסון . חבר הלאומים נועד ליישב סכסוכים בין מדינות בדרכי שלום וכן לטפל בנושאים בינלאומיים חשובים כמו : ענייני בריאות , שמירת זכויות המיעוטים ובעיות פליטים ( עמ' . ( 90-89 לאחר מלחמת העולם השנייה תפס את מקומו ארגון האומות המאוחדות ( האו"ם . ( . 7 באילו מדינות בימינו יש מיעוטים לאומיים ? מה מצבם ? מה הן שאיפותיהם ?
|
|