|
|
صفحة: 22
ככל שגדלה המודעות לכוחו של הרדיו , כן רצו אנשים מכל שכבות האוכלוסייה לרכוש מקלטי רדיו . אולם מחירם היה גבוה ולכן היה מקובל לרכוש ערכות רדיו להרכבה עצמית . משפחות פועלים חסכו כסף ורכשו בהדרגה ערכות כאלה . רכישת פריטים בודדים של מקלט רדיו היו למתנה מקובלת ולכן נמשכה הרכבת המקלט זמן רב . למקלטי הרדיו הראשונים האזינו באמצעות אוזניות ולכן , בדרך כלל , אב המשפחה האזין ישירות לשידורים , ואילו אשתו ושאר בני הבית נאלצו להסתפק בדיווחיו . בחלוף הזמן , כאשר חלו שיפורים בטכנולוגיית השידורים , והיה אפשר להאזין לרדיו בו–זמנית בכמה אוזניות , האזינו כל בני המשפחה לשידורי הרדיו . רק בשנות השלושים , כאשר החל הרדיו לפעול באמצעות חשמל והקליטה שופרה באורח משמעותי , נעלמו האוזניות . ההאזנה לשידוריו הפכה לבילוי חברתי מרכזי וסביבו התכנסו בני משפחה , שכנים ואורחים . לעיצובו של הרדיו כחלק מריהוט חדר המגורים הוקדשה מחשבה מיוחדת . ככל שגדל מספר התחנות המשדרות והתרחב מספר המאזינים , כן גברה התחרות ביניהן והוחל בתכנון קפדני של לוח המשדרים . שודרו תוכניות מתאימות לכל המשפחה וכן החלו להפיק תוכניות מיוחדות לילדים , לצעירים , לנשים ולאמהות . שידורי הרדיו היו מיועדים לקהלים שונים : בשעות היום שודרו תוכניות לעקרות הבית , אחר הצהריים שודרו תוכניות לילדים , ובשעות הערב , בעיקר בזמן הארוחות המשותפות , שודרו תוכניות לכל המשפחה : חדשות , חידונים , סדרות וכו . ' כדי למשוך מאזינים פיתחו הרשתות סדרות שידור קבועות שמתוכן נולדו "אופרות הסבון" הראשונות שכונו בשם זה כי מממניהן הראשונים היו יצרני סבון וחומרי ניקוי שונים . סדרות אלה , שהציגו סיפורים על אנשים ובעיותיהם , ריתקו את המאזינים למקלטי הרדיו והרגילו אותם להאזנה קבועה ומתוכננת מראש . משפחה מאזינה לרדיו . ארצות הברית , שנות השלושים
|
|