|
|
صفحة: 392
מבחן 3 קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. אין חול ואין עונה יולי שוורץ חול הים בישראל הולך ומתמעט. מאז תחילת המאה ה20- הצטמצמו שטחי החולות בארץ לכדי מחצית בשל תכניות בינוי ופיתוח. אם ייצאו לפועל התכניות הנדונות כעת במוסדות התכנון, יקטנו שטחי החולות לכדי שישית בלבד. והרשויות? הן טומנות את ראשן בחול - שעוד נותר. "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם החול והים...", כתבה חנה סנש בשירה "הליכה לקיסריה". סנש ודאי לא שיערה אז שכעבור כמה עשרות שנים כבר יהיו חולות הארץ תחת איום הישרדות של ממש. מצב עתודות החול במדינת ישראל הולך ומחמיר. תכניות הפיתוח הנדונות במוסדות התכנון מעמידות בספק את הסיכויים להישרדותם של נופי החולות בארץ. בעשרות השנים האחרונות כבר הצטמצמו שטחי החולות במישור החוף באופן ניכר. לאחרונה התאגדו החברה להגנת הטבע, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל והשירות ההידרולוגי, והכינו את "מסמך המדיניות לחולות מישור החוף" במטרה לגבש קווי מדיניות ברורים שיאפשרו לשמר את נופי החולות. בתחילת המאה ה20- היו במישור החוף כ000,365- דונמים שטחי חולות. כיום נותרו רק כ000,185- דונמים, שמתוכם יותר מ000,80- במצב רע, בשל כרייה מסיבית של חול ובשל פעולות פיתוח אחרות. העתיד צופן בחובו צמצום משמעותי נוסף בשטחי החולות: כ000,85- דונמים מיועדים לבינוי ולפיתוח בתכניות מאושרות או בתכניות הנמצאות בתהליכי אישור במוסדות התכנון. אם יתממשו תכניות אלו, יישארו כאן רק כ000,58- דונם חולות טבעיים. בנוסף לאיום הבנייה על שטחים פתוחים אלה, מסכנת את עתיד הדיונות גם כריית החולות, המשמשים חומר גלם לבנייה ולהקמת תשתיות. יותר מזה: בצד כרייה חוקית ומבוקרת של חולות, קיימת בישראל תופעה רחבה של גניבת חול. להתמעטות נופי החולות באזורים נרחבים של מישור החוף ולהיעלמותם מאזורים אחרים יש השלכות סביבתיות קשות: • פגיעה במערכת האקולוגית ובמגוון המינים - הנזקים החמורים באים לידי ביטוי בעיקר בפגיעה במינים אנדמיים (ייחודיים לאזור). במקומות החיות החוליים של מישור החוף נמצאים מינים אנדמיים של צמחים ושל בעלי חיים יותר מאשר בכל מקום חיות אחר בארץ. כשליש מתוך מיני הצמחים הייחודיים לישראל, לסיני וללבנון הם צמחי חולות מובהקים. הרס מקומות החיות החוליים פירושו הכחדת מינים אלה מן העולם. • פגיעה קשה במשאבי המים של ישראל - החולות מהווים שטחי חלחול וחדירה של מים לאקוויפר החוף, שיש לו מקום מרכזי במערכת המים של ישראל. אקוויפר החוף מספק מדי שנה למעלה מחמישית מהתפוקה השנתית הכוללת של ישראל. כיום מוגדרים רק כ40- אחוז ממי האקוויפר ראויים לשתייה. הסרת החול כמתווך וכמסנן, תאיץ את תהליכי הזיהום של האקוויפר. 10 15 20 25 30 פסקה א פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה פסקה ו פסקה ז
|
|