|
|
صفحة: 258
פעילות :6 שעת מבחן קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. אמריקה הקטנה / ורד קלנר ישראל סובלת מבולימיה של צרכנות. זכות הדיבור לד"ר דב חנין, מעורכי ספר חדש בנושא. חבר הכנסת ד"ר דב חנין מתרגל צרכנות מתונה כבר שנים רבות. את השקפת עולמו שוטח חנין בהקדמה לספר החדש "צורכים עולם; תרבות הצריכה - הערכת מצב". הספר, ששם את ישראל ואת הרגלי הצריכה שלה בהקשר עולמי רחב יותר, מגלה את מה שאפשר היה לנחש. הישראלי הממוצע הוא שותף אחוז דיבוק ממש במירוץ אחר המוצר העדכני הבא. לפניכם קטעים מדברי חנין מתוך ריאיון. בחברה הישראלית יש משהו בולימי בקיצוניות הצרכנית. אנחנו במקום השלישי בעולם, אחרי ארצות הברית ושוודיה, במספר הקניונים לנפש. אלא שארצות הברית ושוודיה הרבה יותר גדולות בשטחן מישראל. יש אצלנו יותר מ200- קניונים ומרכזי קניות, והם הופכים לאתרי פנאי ונופש. אנשים מגיעים סתם לקניון, כדי להסתובב. הרחוב המופרט הזה הוא מקדשה של הדת החדשה. המחיר של זה גדול מאוד. אנחנו חיים בחברה שנמצאת במירוץ צרכני, אלא שרוב גדול בה לא יכול להגיע ליעדים המוצבים לפניו, ומרגיש שנשאר מאחור, וגם אלה שכן עומדים במירוץ לא נהנים במיוחד. כמו שאמרה השחקנית לילי טומלין: "גם מי שמצליח במירוץ העכברים, נותר, בסופו של דבר, רק עכבר". ישראל מנסה לחקות את אמריקה שבטלוויזיה, וכמו בכל חיקוי אינטנסיבי, היא מנסה אפילו לעלות על המקור. כמה ישראלים עסוקים בקניות! זה לא שלא צריך לצרוך, אבל צריך לבקר את הצריכה כמטרה בפני עצמה. אנחנו כבר לא צורכים בשביל לחיות, אלא חיים בשביל לצרוך. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאנחנו חיים בתרבות של 'השתמש וזרוק'. זה מתחיל במוצרים שמיוצרים עם אורך חיים של שנתיים-שלוש. לדוגמה, די-וי-די מודרני. אפשר לקנות אותו בזול, אבל ברגע שהוא התקלקל, עדיף מבחינה כלכלית לזרוק אותו לפח. זו בעיה, כי הסביבה לא מסוגלת לעכל את כל החומרים האלה. אבל המערכת שלנו בנויה במטרה למקסם רווחים. הסגנון של 'השתמש וזרוק' ממשיך בזה שמקצועות המתקנים, כמו סנדלרים ומתקני מכונות כביסה, הולכים ונעלמים. איזה צעיר ילך היום ללמוד מקצוע כזה? ובסוף זה מגיע לבני אדם. מערכות היחסים בין אנשים הופכות אינסטרומנטליות. אם משהו לא עובד אז זורקים אותו וממשיכים הלאה. רואים זאת אפילו בשיעורי הגירושים. המירוץ הצרכני יוצר תרבות ללא נחת. יש שני מעגלים שיש להביא בחשבון. הראשון הוא המעגל החברתי. הצרכנות היא מחלה חברתית ונדרשת לתשובה חברתית. חוק השבת, שאני מעורב בחקיקתו, מנסה ליצור רפורמה בדמות השבת הישראלית. הרעיון הוא לאסור בשבתות מכירות, קניות ומסחר. כך נוכל לבנות שבת כפסק זמן מהמירוץ הצרכני, כנקודת עצירה שבה אפשר לחוות חיים בצורה אחרת. חוץ מזה, אנחנו צריכים להגן על בתי-הספר מפרסום ומצרכנות. להגביל פרסומות שפוגמות בבריאות. לדוגמה, אפשר לעצור פרסומות למוצרי מזון שמזיקים לבריאות, לפחות בשעות צפייה של ילדים. אפשר לעשות שורת תיקונים ולקוות שיצטברו לתיקון עולם. זה המעגל הראשון, אבל הוא לא מספיק. 10 15 20 25 30 35 פסקה א פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה פסקה ו
|
|