|
|
صفحة: 212
ב. הסגר או נשוא שאחריו פסוקית נושא כמובן או מובן ש...? - אחרי הביטוי כמובן )שהוא הסגר(, לא תבוא פסוקית. דוגמה: כמובן, ניפגש בתום ההופעה. לעומת זאת, אחרי הביטוי מובן יכולה לבוא פסוקית: מובן שניפגש בתום ההופעה. כך גם הביטויים בוודאי, כנראה, לעומת: ודאי ש,... נראה ש... . הצורות התקניות הן: ידוע שהוא צייר מצליח. או: כידוע, הוא צייר מצליח. )הסגר( ודאי שאני בוטח בך. או: בוודאי, אני בוטח בך. )הסגר( מובן שאגיע בזמן. או: כמובן, אגיע בזמן... )הסגר( נראה שהוא מצליח בלימודים. או: כנראה, הוא מצליח בלימודים. )הסגר( הצורות הלא תקניות הן: בוודאי ש,... כמובן ש,... כנראה ש... . ג. הוספת ש הזיקה למילות שאלה בלשון הדיבור אנו נוהגים ליצור מילות שעבוד על-ידי הוספת ש למילות שאלה )מתי ש,... למה ש...(. צורות אלה אינן תקניות. לכן יש לומר: כשתגישי בקשה לקבלת ייעוץ, נסייע לך בשמחה. אין לומר: מתי שתגישי בקשה לקבלת ייעוץ, נסייע לך בשמחה. שימוש במילות איחוי א. אין להשתמש בשתי מילות חיבור יחד למשל, אין לומר: תשובותיו במבחן היו טובות, אבל למרות זאת הציון היה נמוך. יש לומר: תשובותיו במבחן היו טובות, למרות זאת הציון היה נמוך. ב. אין להשתמש בקשר של שעבוד במקום שהקשר הוא של איחוי - יש לזכור שהפסוקית מציגה מידע נתון, ידוע. אין לומר: האם היניקה את תינוקה, שגדל והתפתח היטב. יש לומר: האם היניקה את תינוקה, והוא גדל והתפתח היטב. שימוש במילות יחס א. יש לחזור על מילת היחס לפני חלקים חוזרים כוללים במשפט אין לומר: דובר צה"ל מיהר ללשכתו כדי למסור את ההודעה ולהרגיע את האזרחים. יש לומר: דובר צה"ל מיהר ללשכתו כדי למסור את ההודעה וכדי להרגיע את האזרחים. ב. שימוש במילת היחס הנכונה אין להחליף את ב היחס המצטרפת לכלי שמשתמשים בו, במילת היחס עם. אין לומר: אכלתי עם מזלג ועם כף. נסעתי עם אופניים. הוא מנגן על גיטרה. יש לומר: אכלתי במזלג ובכף. נסעתי באופניים. הוא מנגן בגיטרה. ג. פעלים המצריכים מילות יחס שונות אין להשתמש באותה מילת היחס לפני פעלים המצריכים מילות יחס שונות. אין לומר: קשה לדעת אם הקורא תומך או מתנגד להצעה. יש לומר: קשה לדעת אם הקורא תומך בהצעה או מתנגד לה. ד. שימוש בשתי מילות יחס לפני שם עצם אין לצרף שתי מילות יחס לפני שם העצם. אין לומר: צריך לחשוב על התוצאות לפני ואחרי התכנון. יש לומר: צריך לחשוב על התוצאות לפני התכנון ואחריו.
|
|