|
|
صفحة: 172
בניתוח של משפט מרובה איברים השיטה היא לפרק אותו: .1 מאתרים את הנשואים ואת האוגדים ומסמנים אותם. .2 מסמנים את מילות הקישור. .3 ממספרים כל איבר )ופסוקית( בנפרד, ושמים לב שמספר האיברים )והפסוקיות( זהה למספר הנשואים והאוגדים. .4 כדי לדעת אם המשפט מאוחה או מורכב, בודקים היכן מילת הקישור המרכזית במשפט. .5 מנתחים כל איבר בנפרד. ממשיכים לנתח עד שכל האיברים פשוטים או כוללים. אין להשאיר משפט מאוחה או מורכב לא מפורק. ניתוח בשלבים לפניכם ניתוחי משפט לפי השלבים. המשפט: המחקרים הראו כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. .1 סימון נשואים: נשוא נשוא נשוא מורחב המחקרים הראו כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. .2 סימון מילות קישור: נשוא מ"ק נשוא מ"ק נשוא מורחב המחקרים הראו כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. .3 מספור איברים ופסוקיות: נשוא נשוא נשוא מורחב המחקרים הראו כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. .4 קביעת סוג המשפט: מ"ק נשוא מרכזית נשוא נשוא מורחב המחקרים הראו 2 כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. המילה "כי" היא מילת קישור מרכזית, ולכן המשפט מורכב. .5 המשך הניתוח: פסוקית מושא איבר א איבר ב נשוא נשוא נשוא מורחב המחקרים הראו כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. משפט מורכב: 1 משפט עיקרי פשוט, 2+3 פסוקית מושא מאוחה: )2 איבר א - פשוט, 3 איבר ב - פשוט. כדי לדעת היכן מסתיימת הפסוקית שואלים את השאלה: מה המחקרים הראו? התשובה היא: כי ילדים יודעים לספר סיפור מגיל צעיר, אך הם מתקשים לכתוב טיעון. כלומר - הפסוקית היא המשך המשפט עד סופו, ולכן הפסוקית מסתיימת בסוף המשפט. ניתן גם לבדוק למה מתייחס כל חלק במשפט. אם החלק אך הם... טיעון מתייחס לפועל הראו אז הוא פותח איבר וכל המשפט יהיה מאוחה, ואם אותו חלק מתייחס לצירוף הפועלי לספר סיפור מגיל צעיר זהו המשך ישיר של הפסוקית.
|
|