|
|
صفحة: 177
רשות מקומית - הגוף האחראי לניהולו של יישוב, הן כפרי והן עירוני. המועצות המקומיות והעיריות הן רשויות מקומיות. מינהל ושלטון במטרופולין גידול האוכלוסייה המהיר, והתפשטותה של העיר במרחב, יוצרים במטרופולינים הגדולות בעולם בעיות של מינהל ושלטון. המטרופולין נראית כאילו היא עיר אחת גדולה - יש בה רצף של שטחים בנויים, וגם תושביה מתנהגים כאילו הם גרים בעיר אחת: הם עורכים קניות, לומדים, עובדים ומבלים לא רק בעיר שהם גרים בה אלא בכל תחומי המטרופולין. ועם זאת, המטרופולין מורכבת למעשה מיישובים שונים, שלכל אחד מהם יש רשות מקומית* משלו. הרשות המקומית דואגת לתושביה בלבד והיא מספקת להם שירותי חינוך, ניקיון, רווחה, דת ועוד. הבעיות צצות כאשר צריך לנהל את התשתיות המשותפות, כמו מערכות התחבורה, הביוב והמים, וכן שירותים דוגמת שירותי בריאות, כבאות ועוד. בישראל קיימים איגודי ערים לשיתוף פעולה בין ערים שונות במטרופולין. כזה הוא, לדוגמה, איגוד הערים לביוב ואיכות סביבה דן, המשותף ל7- ערים במטרופולין תל אביב ומטפל בביוב שמייצרים כ2- מיליון התושבים המתגוררים באזור זה. לעתים לא מתקיים שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות והן אף מתחרות זו בזו, כאשר כל רשות מעוניינת להגדיל את מקורות הכנסתה ואת מקומות התעסוקה שלה על ידי הקמת מפעלי תעשייה או אזורי מסחר בתחומה. תחרות כזאת עלולה ליצור כפילויות, ואלה פוגעות בכל היישובים גם יחד. דוגמה נוספת לחוסר שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות אפשר למצוא בתחום איכות הסביבה. כל הרשויות מעוניינות להרחיק מתחומן את המטרדים הסביבתיים, ולכן כל רשות מקומית מתנגדת להקמת אתר לסילוק פסולת או מכון לטיהור שפכים בתחומה. במטרופולינים רבות יש יחסים מתוחים בין העיר המרכזית לבין היישובים המקיפים אותה. מצד אחד מצויים תושבי העיר המרכזית, הטוענים כי העיר המרכזית מספקת שירותים לכל תושבי המטרופולין אבל גובה מיסים רק מתושבי העיר המרכזית. מצד שני מצויים יישובי המטרופולין, הטוענים כי התושבים שלהם מוציאים כסף רב על קניות, בילויים, לימודים ועסקות כלכליות בעיר המרכזית ולא ביישובים שלהם. ד68 ניידת לניטור האוויר של איגוד הערים אשדוד-יבנה
|

|