|
|
صفحة: 166
פתרונות לבעיות התחבורה בעיות התחבורה מעסיקות את רשויות הערים בכל רחבי העולם, ובמקומות שונים מוצעים פתרונות שונים. פתרונות אלה נועדו לצמצם את זמן הנסיעה, להוריד את העלות שלה, להפחית את זיהום האוויר והרעש, ולשפר את רמת השירות לתושבים. כמה מן הפתרונות כבר נמצאים בשימוש, ואחרים מוצעים כפתרונות אפשריים לעתיד. הנה כמה מן הפתרונות: הרחבת תשתית התחבורה בערים רבות משקיעים משאבים מרובים בסלילת כבישים חדשים, בהרחבת כבישים קיימים ובבניית מחלפים וגשרים, כבישים תת-קרקעיים וכבישים עיליים. הרחבת התשתיות כוללת גם הקמת כבישים עוקפים, המאפשרים לתנועה הבין-עירונית לא להיכנס לתוך העיר, ולתנועה בתוך העיר הם מאפשרים לעקוף את האזורים המרכזיים שלה. הרחבת תשתית התחבורה עולה כסף רב והיא אינה פשוטה, שכן מרבית השטח של העיר בנוי או תפוס על ידי שימושי קרקע אחרים. הוספת הכבישים גם מצמצמת את השטחים הפתוחים, שהם חיוניים לחיי העיר. זאת ועוד: פתרון זה הוא פתרון זמני בלבד, שכן כבישים רחבים מעודדים אנשים להשתמש ברכבם ולרכוש עוד ועוד כלי רכב, עומס התנועה הולך וגובר, והכבישים שבים ונפקקים. ניצול יעיל יותר של מערכת התחבורה ניצול נבון יותר של התשתית הקיימת על ידי שליטה בזרימת התנועה הוא דרך נוספת להתמודדות עם בעיות התחבורה. ניתן לנסות ולשלוט בזרימת התנועה בדרכים שונות, כגון הפיכת כבישים מסוימים לחד-סט ריים, או הקמת מרכזי בקרה המקבלים מידע עדכני אודות מצב התנועה בכבישים. מרכזים כאלה מאפשרים להתאים את פעילות הרמזורים לזרימת התנועה, וכן להעביר לנהגים מידע ולכוון אותם לנסיעה בדרכים חלופיות. גם פתרון זה הוא חלקי, ואפילו בעיר כמו טוקיו, המצוידת במערכת בקרה משוכללת, לא מצליחים למנוע את עומס התנועה שנוצר בשעות השיא. בארה"ב איבוד הזמן הממוצע לנוסע בשנה בגלל עומסי התנועה עלה מ16- שעות ב1942- ל47- שעות ב,2003- כמעט פי .3 ד54 רכבת עילית חולפת מעל לכבישים העמוסים בעיר בנגקוק (תאילנד)
|
|