בימינו הגירה פנימית גדולה בכיוונים שונים

صفحة: 124

עוד בנושא זה ראו באתר הספר כיווני ההגירה במדינות המפותחות ראינו שמאז אמצע המאה ה20- הואטה מאוד ההגירה מן הכפר אל העיר במרבית המדינות המפותחות, והיא נמצאת בשלביה האחרונים. אבל אין זה אומר שתושבי המדינות המפותחות אינם מהגרים בהגירה פנימית. להפך: ברוב המדינות המפותחות הניידות גבוהה, ותושביהן של מדינות אלה מרבים להגר ממקום למקום בתוך תחומי מדינתם. כיום כיווני ההגירה הפנימית מושפעים מהצרכים השונים של קבוצות האוכלוסייה השונות, ומהצרכים המשתנים שיש לאנשים בתקופות שונות במהלך החיים (וראו "עוד מבט - הגירה לפי גיל"). בין זרמי ההגירה הפנימית במדינות המפותחות בימינו בולטת ההגירה מן הערים הגדולות לפרוורים, ליישובים עירוניים חדשים או ליישובים בעלי אופי כפרי. מה הם גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה לסוג זה של הגירה פנימית? גורמי הדחיפה העיקריים הם: מחירן הגבוה של הדירות במרכזי הערים; צפיפות המגורים הגבוהה בערים; העומס הרב בתחבורה; השיבושים באספקת שירותים ציבוריים לתושבים; ומטרדים סביבתיים, כמו רעש, זיהום האוויר וזיהום המים. תושבי הערים נמשכים לסביבה הכפרית והם שואפים לעבור ליישוב כפרי כדי לשפר את איכות חייהם. ההתקדמות בפיתוח מערכות של תחבורה ותקשורת מאפשרת לרבים לחיות במקומות שאיכות החיים בהם גבוהה, וגם להשתמש במיגוון האפשרויות שהערים מציעות. כך, לדוגמה, אנשים יכולים להתגורר באזור כפרי בבית המוקף בגינה, אך לעבוד, לערוך קניות, לבלות וללמוד בעיר גדולה סמוכה או אפילו בעיר רחוקה למדי. מדי שנה מהגרים בהגירה פנימית: כ10%- מתושבי אירופה המערבית כ25%- מתושבי ארצות הברית כ4%- מתושבי ישראל. ג59 בערים רבות בעולם זיהום האוויר כה גבוה עד כי ערפיח מכסה את שמי העיר. בתמונה: ערפיח המכסה את העיר לוס אנג'לס שבארה"ב

السابق  |  التالي