|
|
صفحة: 340
פעילות מסכמת 17 קראו את המאמר, וענו על השאלות שאחריו. בגנות הנייטרליות / חנה נאמן 1 הבעת דעה של מחנכים בכיתה בסוגיות שעל סדר היום היא הכרחית. לאחרונה הטרדתי, שלא בכוונה, את מנוחתם של ח"כ גדעון סער ושל שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר. לאחר שפרסמתי בעיתון הווירטואלי של "גימנסיה הרצליה" מאמר התומך בערכים העומדים בבסיס דוח הביניים של ועדת 5 וינוגרד, הוזמנתי ל"בירור" בעיריית תל אביב. ח"כ סער תמה, ובצדק, אם זה הנוהג הראוי במדינה דמוקרטית. תשובת שרת החינוך הפתיעה לטובה גם את סער. היא הציגה את השקפתה, שלפיה לא ראוי שמנהל או מורה ימלאו פיהם מים בעניינים ציבוריים מהותיים, ובלבד שיציגו לתלמידים תמונה שלמה המציגה גם את 10 הספקות בעמדתם ואת קיומן של עמדות אחרות. מעולם לא הצלחתי להבין את הגישה שלפיה מורים חייבים לשמור תמיד על נייטרליות בעניינים שעל סדר היום הציבורי. ידוע שמורה טוב לא רק מלמד את תלמידיו, אלא מחנך אותם. כולנו רוצים לראות מורים המהווים מודל לחיקוי בהתנהגותם, ולא רק מעבירים נוסחאות במתמטיקה או תאריכים 15 בתולדות עם ישראל. המודל הרצוי הוא מודל של מורים אכפתיים, מעורבים בנעשה במדינה ומלאי רצון לתקן ולשנות. מעל הכל, צריך לומר לתלמידים אמת. מורה שמתחמק ממתן תשובות אמיתיות לתלמידים ששואלים אותו שאלות קשות, נהפך מהר מאוד ללא- רלוונטי עבורם. אם כל תפקידו הוא חלוקת זכות דיבור ושמירה על הנימוס 20 בדיונים המתקיימים בין התלמידים, אז התרומה שלו לחניכיו מוגבלת ביותר. אם, מצד שני, הוא מביע עמדה, וגם מבקר אותה, מציג את הנושא על כל מורכבותו, מעודד את התלמידים לחשיבה ביקורתית ומשתמש בדעותיו שלו כמודל לדיון ביקורתי, הוא מעניק להם חוויה חינוכית ראשונה במעלה. 25 הוא מלמד אותם כיצד להיות אזרחים חושבים, אזרחים פעילים בחברה דמוקרטית. המחשבה שתלמיד תיכון, שעוד שנה-שנתיים יישלח על ידינו לשדה הקרב, אינו מסוגל לקחת חלק פעיל בדיון ציבורי, ואינו מסוגל להבין שיש עמדות לכאן ולכאן, היא זלזול בתלמידי ישראל. מי שחושב שניתן לדבר עמם 30 בתיאוריה על אזרחות טובה, מעורבות חברתית ועשייה למען המדינה, ובאופן מעשי לשדר להם שאלה תחומים שאסור למחנך להיכנס אליהם, אינו מבין חינוך מהו.
|
|