|
|
صفحة: 266
ניתוח מבני דרך אחרת ומדויקת יותר לאיתור הנושא: מחפשים שם או כינוי גוף שמתאים במין ובמספר לנשוא, ואין לפניו מילת יחס. במקרה שיש כמה שמות כאלה במשפט, משנים את המספר או את המין של הנשוא. השם שישתנה הוא הנושא. דוגמה: נשוא המחקר איתר חומר מרפא בשום. במשפט יש 3 שמות עצם: מחקר, חומר, שום. לפני השם שום יש מילת יחס לכן אינו הנושא. משנים את הנשוא במספר: נושא נשוא המחקרים איתרו חומר מרפא בשום. המילה מחקר משתנה ל-מחקרים, ולכן היא הנושא. טיפים ■ זיהוי הנשוא - מחפשים פועל במשפט. אם יש פועל נטוי )בעבר, בהווה, בעתיד או בציווי(, זהו הנשוא. ■ זיהוי הנושא - כדי למצוא את הנושא שואלים: מי הנשוא?. מי )מה( נשוא? = נושא נושא נשוא נושא נשוא הילד רדף אחרי הכדור. הצלחת נשברה. מי רדף? = הילד מי נשברה? = הצלחת ■ נושא נסתר - צורת הציווי היא תמיד נושא ונשוא. גם צורת העבר או העתיד בגוף ראשון ובגוף שני מכילים נושא ונשוא. נו'נש' נו'נש' קח את אחיך לשחק! תכתבו במחברתכם את התשובה. ■ התאם דקדוקי - בין נושא לנשוא חייבת להיות התאמה במין ובמספר.
|
|