|
|
صفحة: 270
פעילות מסכמת 18 הקטע הבא מתאר את העיר צפת במאה ה-16. מקובלים בצפת 1 בצפת התרכזו יהודים ממגורשי ספרד ובהם גם אנוסים לשעבר וצאצאיהם. הם האמינו כי הסבל הרב שעבר עליהם בהיותם אנוסים, בגירוש ובתלאות הדרך, מבשר את בואו הקרוב של המשיח. מאמינים אלה התרכזו סביב ר' יצחק לוריא המכונה האר"י הקדוש-האלוהי ר' יצחק 5 )1572-1534(, ונהגו לקיים מנהגים שנועדו לדבריהם להביא את המשיח ואת הגאולה. אנשים אלה נקראו מקובלים, ותורתם-תורת הקבלה.* המקובלים האמינו, שביכולתם להשפיע על מה שקורה לעם ישראל בעולם ועל העולם כולו באמצעות קיום מצוות ואורח חיים מיוחד. כדי 10 לזרז את בוא המשיח הם הקפידו על קיום המצוות ונזהרו מלחטוא. הם נהגו לטייל בחיק הטבע כשהם אומרים דברי תורה, ולהתפלל על קברות חכמים כדי לקרב את הגאולה. בערב שבת נהגו המקובלים בצפת לצאת מן העיר ולערוך קבלת שבת בחיק הטבע, כשהם לבושים בגדים לבנים. בליל חג השבועות היו עורכים תיקון ליל שבועות-לימוד 15 במשך כל הלילה. מנהג זה התפשט אחר כך בכל העולם היהודי, והוא מתקיים עד ימינו. ביחסים שבין אדם לחברו הורו המקובלים כמה כללים: אין לכעוס, כי הכעס מביא לכמה חטאים, אין לומר דברי גנאי על אדם אחר, אין לקלל ועוד. 20 האר"י חי בצפת תקופה קצרה מאוד, כשנתיים, ומת בהיותו בן 38 בלבד. לאחר מותו המשיכו תלמידיו את תורתו. הוא השאיר אחריו מעט דברים כתובים וזמירות לשבת, וכל מה שאנו יודעים על תורתו מקורו בדברים שכתבו תלמידיו. גם בימינו יש מקובלים הלומדים את תורת הקבלה, וחלקם מרוכזים, כמו אז, בצפת. * קבלה - המקובלים האמינו שתורתם היא מסורת קדומה, שהתקבלה והועברה מדור לדור, ולכן היא מכונה בשם זה. מתוך: קציעה טביביאן, מסע אל העבר - מימי הביניים ועד העת החדשה, 1997, עמ' 211, מטח
|
|