|
|
صفحة: 171
מיזוג השורש והתבנית כשהשורש משתבץ בתוך תבנית, הם יוצרים יחד מילה. שורש אחד יכול להשתבץ בתבניות שונות וליצור מילים שונות. אם ניקח, למשל, את השורש ש-ק-פ, ונשבץ אותו בתבניות שונות, נקבל מילים שונות מאותה המשפחה: ה י - השקיף . ו - שקוף נ - נשקף מ ו - משקוף . - שקף ש-ק-פ - שקף מ - משקף ו - שקוף מ ת - משקפת ה ה - הש ק פ ה כאשר צורן השורש וצורן התבנית מתמזגים יחד למילה, גם המשמעויות שלהם מתמזגות. למשל, שילוב של השורש ש-ק-פ )שמשמעותו קשורה לראייה, ליכולת להשקיף( בתוך התבנית מ ת )שמשמעותה: כלי( יוצר את המילה משקפת. משמעותה של המילה מתקבלת משילוב של שתי המשמעויות: כלי שמאפשר להשקיף, לראות. מוספיות לתבניות יש תנועות וגם עיצורים. עיצורי התבנית השכיחים הם העיצורים מתנ"ה )זוהי המתנה שהתבנית נותנת לשורש...(. למשל, העיצורים המודגשים: משקף, המצאה, התקדמות, יצרן, תזמרת, עיצורים אלה מרכיבים את המוספיות של התבנית. נהוג לכנות את המוספיות של התבנית לפי מקומן ביחס לשורש: ההגיים לפני השורש, כגון: השקיף, משקף, נקראים תחילית. ההגיים אחרי השורש, כגון: משקפת, סקרן, נקראים סופית. ההגיים הנמצאים בין עיצורי השורש, כגון: י במילה השקיף, ו במילה שקוף, נקראים תוכית. אגב, התוכיות הן תמיד תנועות.
|
|