|
|
صفحة: 107
לשון: ■ משלב - בהרצאה יש להקפיד על לשון תקינה, ואין להשתמש בסלנג. ■ אורך המשפט - בהרצאה יש להעדיף משפטים קצרים, משום שלמאזינים קשה לקלוט משפטים ארוכים מדי. ■ התאמה לנמענים - כוונו את דבריכם אל הנמענים )למשל, תלמידי הכיתה(, והתאימו להם את ההסברים. לשם כך, חשבו מהו הידע שלהם על הנושא, ומה הן הציפיות שלהם מן ההרצאה. דרך הצגה )אופן(: ■ אמצעי המחשה - רצוי להיעזר באמצעי המחשה: מצגת, תצלומים, שקפים, פוסטר, ובכל דבר שמתאים לנושא, אשר עשוי לעניין את המאזינים, ולמשוך אותם. ■ שפת הגוף - עמדו זקוף, והתנועעו באופן חופשי, טבעי. ■ קשר-עין - לא רצוי לקרוא הרצאה מן הדף, כי הדברים נשמעים בלתי משכנעים, והמרצים נראים לא בטוחים בעצמם. כך אתם עלולים לאבד קשר עם הקהל. כדי ליצור קשר טוב עם הקהל, שמרו על קשר-עין. ראשי פרקים של ההרצאה עוזרים לעשות זאת. אם יעלו שאלות מהקהל, תוכלו לענות. ■ אופן הדיבור )הגייה, הנגנה( - הדיבור צריך להיות ברור ותקין, ואין לבלוע מילים. בהרצאה יש חשיבות גם לקצב הדיבור. דברו לא מהר מדי ולא לאט מדי, כי אם תדברו מהר, לא יבינו אתכם. השתדלו שטון הדיבור לא יהיה חד-גוני )מונוטוני(. שימו לב גם להנגנה )אינטונציה(, לגובה הקול. הקול משדר את הביטחון, יוצר עניין ומגביר את המעורבות.
|
|