|
|
صفحة: 77
השמות שהיו / מרדכי נאור פסקה 1 1 בימינו, כאשר נולדים במזל טוב ילד או ילדה, מעניקים להם הוריהם שמות קצרים ומקובלים, כגון: רן ורז, גל וסיגל, טל ומיטל, קרן וארז, או מירי ושירי. פעם זה היה אחרת: את השמות לבנים ולבנות שזה עתה נולדו היו ההורים נוטלים, בדרך-כלל, מן התנ"ך 5 או מהמסורת היהודית, ולרוב הנציחו בעזרתם את שמותיהם של הסבים והסבתות. כך עברו מדור לדור שמות כמו אברהם, יעקב, שרה, משה, אליהו, לאה ומרדכי שלא לדבר על שמות ארוכים, כגון שאלתיאל, ירחמיאל, בת-שבע או שלומציון. פסקה 2 כשהתחילה לפני מאה שנה ההתיישבות היהודית המחודשת 10 בארץ, ביקשו החלוצים והחלוצות לשנות את אורחות-חייהם, ובתוך כך מיהרו לשנות גם את שמות ילדיהם. רבים לא הנציחו עוד את שמות סבא וסבתא, ואם הסתמכו על התנ"ך, לקחו ממנו שמות של גיבורים ואנשים רבי-פעלים: אהוד, גדעון, זרובבל, אמנון, תמר ויעל. אבל הם לא הסתפקו בכך. שאיפתם 15 הייתה ליצור לא רק דור חדש של ילדים, אלא גם דור חדש של שמות. פסקה 3 ניקח, לדוגמה, את אריה ליב הורביץ, מחנך וסופר מאנשי העלייה הראשונה. שמותיו היו "גלותיים", וכשנולדו ילדיו, מיהר להעניק להם שמות מקוריים ומצלצלים. נכון, שתיים מבנותיו 20 נקראו עדיין שרה וציפורה "אולי על שם הסבתות?(, אך כשנולד הבן הבכור, פתח האב המאושר את התנ"ך, דפדף בספר דברי הימים א' ומצא בפרק כ"ה רשימה מפוארת של שמות יוצאים- מן-הכלל: בוקיהו, מתניהו, עוזיאל, שבואל, ירימות, אליאתה, ישבקשה, מחזיאות ורוממתי-עזר. מכל הרשימה הארוכה הזאת 25 העדיף את השם האחרון, וכך צעד בדרכי ארץ-ישראל נער בשם רוממתי-עזר "לסיפור הזה יש המשך עצוב: יומיים לאחר שנולד לרוממתי-עזר הורביץ בנו הבכור, נפטר האב באופן פתאומי, והבן קיבל אף הוא את השם רוממתי-עזר(. פסקה 4 אך הורביץ האב לא הסתפק בשם רוממתי-עזר בלבד. בן אחר 30 שלו נקרא שאר-ישוב, בת בשם לביאה, ובת נוספת קיבלה את השם המקורי עברית-חיה. שם זה בא לסמל כי העברית אינה שפה מתה "כפי שטענו רבים בימים ההם( אלא שפה חיה, שעתידה לפניה. בדרך דומה הלכו יהודה ליב מטמון-כהן ואשתו פניה, שייסדו את גימנסיה "הרצליה" ביפו בשנת תרס"ו "סוף 35 1905(. לאחת מבנותיהם קראו עבריתיה, ולשנייה טבענה, כדי לסמל את השאיפה לחיים בחיק הטבע.
|
|