|
|
صفحة: 49
אפשר להתייחס גם אל שמות הכותבים - מה יודעים עליהם, ומה אפשר ללמוד מכך שהם הכותבים? כדאי לשים לב גם לתאריך של הפרסום כדי לבדוק אם הטקסט ישן או עדכני. דוגמה להפקת מידע מרמזי טקסט: מהשילוב של התצלומים עם הכותרת "דגל, דגל" )בעמ' 47( אפשר להבין שהטקסט עוסק בדגל ישראל - ביחס לדגל, במקור של הסמלים, בסיפור שמאחורי ההחלטה שהוא יהיה דגל ישראל. מכותרות המשנה, מצורת העמוד ומהתצלומים אפשר להסיק שהטקסט עוסק בשני המרכיבים העיקריים של הדגל - כל אחד בנפרד - המגן דוד והפסים )ואולי גם בצבעים: תכלת ולבן(. ממקום הפרסום של הטקסט )המאמר פורסם בעיתון ילדים: צ'ופר( וגם מהכותרת "דגל, דגל" ניתן לצפות שהמידע ניתן בצורה קלילה ובשפה פשוטה, המתאימה לילדים. קריאה ברפרוף עוד לפני שמתחילים לקרוא את כל הטקסט, כדאי גם לקרוא את פסקת הפתיחה ואת פסקת הסיום, כך אפשר לאסוף עוד רמזים על התוכן ואולי גם על המבנה. כדי להתרשם מתוכן הטקסט כדאי לקרוא גם את המשפט הראשון בכל פסקה. מתוך כל המשפטים הראשונים אפשר לקבל תמונה כללית טובה של הרעיונות ושל הכיוונים של הטקסט. הסיבה לכך היא שהמשפט הראשון של הפסקה הוא לעתים קרובות ההכללה של מה שנאמר בה )הרעיון המרכזי, ההיגד הראשי(. מכל המשפטים הראשונים יחד ניתן לקבל תמונה כללית של המאמר "מלמעלה". דוגמה: ה"מגן דוד" המופיע על דגל המדינה הוא צורה יפהפייה... )עמ' 284, שורה 16(. ממשפט כזה אפשר לשער שבהמשך הכותב יעסוק בצורה ויסביר את מקורה. עוד סוג של רמזי תוכן הוא השאלות המכוונות. אלה השאלות בטקסט. לעתים קרובות מופיעה שאלה - בכותרת, בפתיח, בפסקות. כדאי לשים לב לשאלות אלה, כי אחריהן תבוא התשובה. דוגמה: ולמה בעצם, אנחנו מכנים אותה 'מגן דוד'? )עמ' 284, שורה 25(. אחרי השאלה באה התשובה. אם כן, השאלות המכוונות הן עוד דרך מועילה לעמוד על תוכן הטקסט טרם קריאתו.
|
|