|
|
صفحة: 119
בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-16 האשימו תושבי פראג, במיוחד האזרחים האמידים של העיר הישנה, את היהודים בעברות שונות: עיסוק לא חוקי במטבעות, ריגול לטובת התורכים ואחריות לשרפה גדולה שפרצה בעיר הקטנה ובאזור הרדצ'ני. בשרפה עלו באש בין השאר ארכיוני המדינה, ובהם מסמכים חשובים של אזרחי פראג שפירטו את הפריבילגיות שלהם. אחד היהודים שנעצר עונה קשות והודה באחריות להצתה. כתוצאה מכך דרשה אספת המעמדות באביב 1541 את גירושם המידי של היהודים מבוהמיה. בעקבות שרשרת האירועים פרצו פוגרומים ביהודים, בעיקר באזורים כפריים; ובלחץ אספת המעמדות, נאלץ המלך פרדיננד ה-1 לחתום בשנת 1541 על צו לגירוש היהודים מבוהמיה. רבים מן היהודים שגורשו התיישבו בפולין, ואחרים התיישבו במורביה (מזרחית לבוהמיה) ושם זכו להגנת האצילים. יהודים רבים נשדדו בדרכם בידי הכפריים או נרצחו בידי החיילים שליוו אותם לגבולות. יחד עם זאת, המשפחות היהודיות החשובות והעשירות הורשו להסדיר את ענייניהן העסקיים לפני הגירוש. לעתים קרובות קיבלו המשפחות מכתבים הפוטרים אותן מצו הגירוש, לעתים אף קנו מכתבים כאלה בכסף. בתוך כמה שנים נאלץ המלך לבטל את צווי הגירוש מפני שנקלע לקשיים בעקבות מלחמה עם הפרוטסטנטים בגרמניה - ונזקק לסוחרים היהודים שמילאו תפקיד חשוב בהזרמת האספקה לצבא. בשנת 1545 היהודים שנאלצו לעזוב את פראג, הורשו לשוב אליה. לאחר המרד בשנת 1547 (עמ' 99) ולאחר תבוסת המורדים - ובראשם מעמד העירונים של פראג - קטנה מאוד השפעתם הפוליטית של אזרחי העיר, ושוב לא היה בכוחם להפעיל לחצים לגירוש היהודים; אבל בשנת 1559 שוב גורשו היהודים מן העיר ביוזמת פרדיננד ה-.1 בחודש אפריל 1567 ביטל המלך מקסימיליאן ה-2, בנו של פרדיננד ה-1, את כל צווי הגירוש, ואישר מחדש את זכויות היתר העתיקות של יהודי בוהמיה. עדות ליחסו הסובלני של מקסימיליאן ה-2 אפשר לראות בתהלוכה מפוארת שקיים בשנת 1571 ברחובות הגטו היהודי בפראג, כשלצדו רעייתו מריה - בתו של הקיסר קרל ה-.5 זכויות היתר ליהודים אושרו מחדש גם על ידי הקיסר רודולף ה-2 בשנת 1577, ואחר כך גם על ידי אחיו מתיאס בשנת .1611 רודולף ה-2 גם הגן על הממשל העצמי של היהודים בפראג בכמה אופנים: •הוא הכפיף אותו לסמכותו של שופט שהיה כפוף לקיסר, ולא לרשויות העירוניות של פראג. • הוא פתר את היהודים מתשלומי אגרות עירוניות והכפיף אותם ישירות לקיסר. • הוא המשיך להגן על הקהילה היהודית מפני התקפותיהן של הגילדות. משהותר ליהודים להתיישב בעיר מחדש - שב וגדל מספרם; ועד שנת 1600 התגוררו בפראג אלפי יהודים, בעיקר ברובע היהודי העתיק שבעיר הישנה. מבזק הקהילה היהודית בפראג היא אחת הקהילות העתיקות באירופה, והיא נזכרת לראשונה כבר במאה ה-.11 הרובע היהודי בפראג הוקם במאה ה-12 סמוך לעיר הישנה. במאה ה-13 הוגדרו היהודים בפראג, כמו בכל רחבי הקיסרות, כ"עבדי האוצר", ונחשבו לרכוש המלך. הוטלו עליהם צווים מיוחדים ונאסר עליהם לעסוק במקצועות רבים, אך בו בזמן הם גם זכו להגנתו של המלך. במהלך המאות 14-15 פרצו כמה התקפות אלימות על היהודים בפראג. עם זאת, הקהילה היהודית המשיכה להתקיים בעיר. בראשית המאה ה-16 השתפר מצבם של היהודים בפראג: תחומי העיסוק שלהם הורחבו, והם יצרו קשרי מסחר עם האצולה הבוהמית. במחצית המאה ה-16 הואשמו היהודים בפראג בשורה של עבירות, ובשנת 1541 גורשו מרביתם מבוהמיה. כעבור כמה שנים הורשו היהודים לשוב לפראג. בשנת 1559 שוב גורשו מן העיר, עד שנת 1567 - אז ביטל מקסימיליאן ה-2 את כל צווי הגירוש ואישר מחדש את הפריבילגיות העתיקות שניתנו ליהודים בבוהמיה.
|
|