|
|
صفحة: 118
פרק ט: הקהילה היהודית בפראג הקהילה היהודית והשלטון בפראג ציוני דרך בתולדות הקהילה היהודית בפראג הקהילה היהודית בפראג היא אחת הקהילות העתיקות באירופה. ייתכן שיהודים השתכנו באזור כבר בתקופת האימפריה הרומית. את קיומם של יהודים בפראג מזכיר לראשונה בשנת 965 הנוסע אבראהים בן יעקוב (עמ' 96). על קיום הקהילה עצמה ידוע לראשונה בשנת .1091 תחילה התרכזו היהודים באזור שהיה סמוך למבצר בגדה השמאלית של הנהר וולטבה. בימי מסע הצלב הראשון, בשנת 1096, נרצחו רבים מתושביה היהודים של פראג, רכושם הוחרם, ורבים מהם הוכרחו להיטבל ולקבל עליהם את הנצרות. בשנת 1142, בעקבות שרפת בית הכנסת והיישוב היהודי ששכנו למרגלות הטירה, החלו היהודים להקים בגדה הימנית את הרובע היהודי של העיר סמוך לעיר הישנה, ואת בית הכנסת בנו במרכזו. במאות 11-13 פעלו בפראג כמה רבנים חשובים, והחשוב שבהם היה ר' יצחק בן משה מווינה (1180-1250), מחבר ספר ההלכה "אור זרוע". עד המאה ה-13 הייתה הלשון המדוברת של היהודים בפראג - צ'כית. במאות 13-16 הלכו ורבו היהודים שהחלו לדבר גרמנית. מן המאה ה-13 ואילך הוגדרו היהודים בפראג, כמו בכל רחבי האימפריה הרומית הקדושה - "עבדי האוצר", ולכן היו נתונים למרותו של המלך (עמ' 50). באותה עת פורסמו בפראג, כמו בשאר ערי אירופה, צווים מיוחדים שנועדו להבחין בין היהודים לבין שאר תושבי העיר, ובעיקר נדרשו היהודים לסמן את בגדיהם בסימן מיוחד. הם הוגבלו מאוד במקצועות שבהם הורשו לעסוק, ומשום כך עסקו בעיקר בהלוואות כספים - עיסוק שהכנסייה הנוצרית אסרה על נוצרים לעסוק בו. עם זאת, מצבם הכלכלי של היהודים לא היה רע, והם אף זכו לעתים קרובות להגנתו של המלך. בשנת 1270 הקימו היהודים את בית הכנסת אלטנוישול. נוסף על כך היה לקהילה היהודית בפראג בית קברות, ששימש גם קהילות יהודיות אחרות מבוהמיה. במאה ה-14 סבלה אוכלוסיית היהודים בפראג מהתקפות רצחניות, בעיקר בשנת 1389 - שבה, בעקבות עלילה של נוצרים, תקף המון מוסת ורצח באכזריות את רוב היהודים בעיר. המלך וצלב ה-4 לא הקשה בדרך כלל על היהודים, בעיקר מטעמים של תועלת עצמית, מפני שכרבע מהכנסתו הגיע ממסים שהוטלו על היהודים. עם זאת בשנת 1400 ציווה להוציא להורג כ-80 מנציגי הקהילה באשמה שגידפו את ישוע. נוסף על כך בשנת 1411 ספגו יהודי העיר מכה כלכלית קשה, כאשר המלך הכריז על שמיטה של כל חובות הנוצרים ליהודים. לכל אורך המאה ה-15 סבלה הקהילה מגלי אלימות חוזרים ונשנים. בתקופת המלחמות ההוסיטיות התמודדה הקהילה היהודית עם קשיים רבים: היעדר הגנה מלכותית, דרישות של אנשים מקרב ההוסיטים לגרש את היהודים מן העיר, והתקפות אלימות על הרובע היהודי. בסוף המאה ה-15 חלה עוד הרעה במצב היהודים, בעקבות ההיתר שניתן לנוצרים לעסוק גם הם בהלוואה בריבית. היהודים, שזה היה מקור הכנסתם העיקרי, נאלצו לחפש מקורות פרנסה נוספים, בעיקר במסחר ובמלאכה - והחלו להתחרות בסוחרים ובבעלי מלאכה חברי הגילדות הנוצריות. מצב זה גרם למתיחות רבה, והמתיחות שינתה והרעה לזמן מה את מעמד היהודים בעיר. הקהילה היהודית בפראג במאה ה-16: בין גירוש לקבלת זכויות מראשית המאה ה-16 חזרו וניסו אזרחי העיר הנוצרים לשכנע את השלטונות לגרש את היהודים מן העיר. אך עם זאת השתפר מצבם הודות להרחבת תחומי העיסוק שלהם ולקשרי המסחר שנוצרו בינם לבין האצולה הבוהמית. תנאי העיסוק הנוחים משכו אל העיר יהודים, ומספרם עלה בהתמדה. בשנת 1522 היו בפראג כ-600 יהודים, ועד שנת 1541 הוכפל מספרם.
|
|