|
|
صفحة: 108
האחים הבוהמים היו אחד הכוחות המסיתים במרד שפרץ בפראג בשנת 1547 (עמ' 98), ומשום כך נאסר עליהם לערוך מפגשים בכל רחבי הממלכה - ומנהיגיהם נאסרו. חברי הכת שלא צייתו לאיסור - הוגלו. רבים נמלטו לפולין ולפרוסיה. האחים הבוהמים שנותרו בממלכה שבו, לפחות באופן מוצהר, לכנסייה האוטרכיסטית. הכנסייה הקתולית לא הכירה בשום זרם בבוהמיה מלבד הזרם האוטרכיסטי הישן, שעמו הגיעה להסכמה בעקבות המלחמות ההוסיטיות, מלחמות הקשורות בדעותיו של הוס במאה ה-15 (עמ' 106). הזרמים הלא קתוליים הבינו שעליהם ליצור חזית דתית מאוחדת באמצעות ניסוח עיקרי דת מוסכמים על כולם. ועדה של נציגי הזרמים פרסמה באביב 1575 מסמך שכונה הקונפסיה הבוהמית. במסמך הופיעו עיקרי דת ורשימת תביעות מן המלוכה. מרבית הקהילות הדתיות בבוהמיה, שכאמור לא היו קתוליות, הכריזו נאמנות לקונפסיה הבוהמית. למרות הבטחותיו של מקסימיליאן ה-2 לעגן בחוק את הקונפסיה הבוהמית, לא עשו כן - לא הוא ולא יורשו רודולף ה-2 - בעיקר בשל התנגדותם של גורמים קתוליים. מיסיונרית של הנצרות הקתולית, ובעקבות זאת התחזקו מאוד הקתולים בעיר. המשלחת הוזמנה על ידי הקיסר פרדיננד ה-1, ששמר על קשר הדוק עם הנציגות הקתולית הבכירה בבוהמיה. בואם של הישועים עורר חשדנות, מפני שרוב תושבי פראג לא היו קתולים. בראשית דרכו אימץ הקיסר פרדיננד ה-1 מדיניות שהתנגדה לפלגים הלא קתוליים. עם הצלחתה הגוברת של תנועת הרפורמציה ברחבי האימפריה הרומית הקדושה, אימץ פרדיננד ה-1 עמדה סובלנית יותר. בין השאר הוא תמך בניהול טקס המיסה כפי שדרשו האוטרכיסטים באמצעות הענקת גביע יין גם לקהל המשתתף, ולא רק לכומר המנהל את הטקס, כמקובל בכנסייה הקתולית. פרדיננד שלח נציג מטעמו לוועידת טרנט, ששם נדון העניין. הוועידה לא הגיעה לידי החלטה והותירה את העניין לשיקול דעתו של האפיפיור. בצו משנת 1564 התיר האפיפיור לבוהמים להגיש בטקס המיסה את גביע היין לקהל. השלטון בבוהמיה מנסה לחזק את האמונה הקתולית החל באמצע המאה ה-16 עשה השלטון מאמצים ניכרים לחזק את האמונה הקתולית, שנחלשה מאוד בבוהמיה בעקבות האירועים ההוסיטיים של המאה ה-.15 לראשונה מאז המלחמות ההוסיטיות חודש תפקיד הארכיבישוף של פראג. בשנת 1556 הגיעה לפראג משלחת של מסדר הישועים, המסדר הקתולי שעסק בחינוך ובהפצה n מסדר הישועים - מסדר שהקימו בפריז ב-1534 הנזיר איגנטיוס הקדוש ועוד שישה נזירים שקיבלו עליהם בנדר חיי עוני. תחילה תכננו הישועים להטיף למוסלמים שימירו את דתם. ואולם, מאחר שלא היה באפשרותם להגיע לארץ ישראל, שם שלטו העות'מאנים, הם פנו לרומא ושם הוסמכו לכמורה. האפיפיור פאולוס ה-3 אישר את המסדר בשנת 1540, ומיד אחר כך החל המסדר לגדול ולהתפשט. הישועים באירופה היו אחד הכוחות החשובים בהפצתה של הקונטרה-רפורמציה (עמ' 107). הם זכו להצלחה רבה בגרמניה, בצרפת, בהונגריה, בפולין ועוד. הישועים הקימו בתי ספר ואוניברסיטאות כמעט בכל עיר אירופית חשובה, ובמשך כ-150 שנה היו הגוף החינוכי המוביל באירופה. בדרך זו משכו אליהם תלמידים וחינכו אותם ברוח הקתוליות. n ועידת טרנט - ועידה של הכנסייה הקתולית, שהתכנסה בעקבות התפשטות הרפורמציה, והייתה לאירוע המרכזי בהתגבשות הקונטרה-רפורמציה. הוועידה התכנסה לסירוגין בשנים 1545-1563, דנה בנושאים למיניהם, והציעה שורה של רפורמות ושיפורים בכנסייה הקתולית. פנים כנסיית ויטוס הקדוש, הבנויה בסגנון גותי, פראג
|
|