מהפכות דתיות מתחוללות באירופה במאה ה-16

صفحة: 107

מהפכות דתיות מתחוללות באירופה במאה ה-16 שליטי בוהמיה ההבסבורגים היו קתולים ושאפו להנהיג מדיניות קתולית, המכונה קונטרה-רפורמציה. ואולם המצב בבוהמיה, ובכללה בעיר פראג, היה מורכב, כי כ-%85 מן האוכלוסייה לא השתייכו לכנסייה הקתולית אלא לפלגים אחרים בנצרות. הניגוד בין השיוך הדתי של השלטון לבין השיוך הדתי של מרבית האוכלוסייה ליווה את פראג כמעט לכל אורך המאה ה-16, וניכר בכמה מן המאבקים והמלחמות שהתחוללו בה בתקופה זו. בימי הביניים שלטה הכנסייה הרומית-הקתולית באירופה הנוצרית. בראש הכנסייה עמד (ועומד עד היום) האפיפיור, שמקום מושבו ברומא; תחתיו כיהנו בסדר היררכי שורה של אנשי כנסייה - בישופים, כמרים ונזירים - שזכו למעמד מיוחד בשל הקדושה שייחסו להם, והם היו כפופים לאפיפיור לפי רמת קדושתם. לפי התפיסה הנוצרית-הקתולית, הגאולה מושגת על ידי הסקרמנטים של הכנסייה; ואת הסקרמנטים הורשו לנהל אך ורק אנשי כמורה שהוקדשו לכהן בקודש. במאה ה-16 חל שינוי יסודי בחיי הדת באירופה: הכנסייה הנוצרית-הקתולית איבדה את מעמדה וכוחה, והתפצלה לכמה אמונות נוצריות. מרטין לותר, נזיר ופרופסור לתיאולוגיה (חקר הדת) מן האוניברסיטה של העיר ויטנברג שבגרמניה, חולל את ראשיתה של המהפכה הדתית בעולם הנוצרי - הרפורמציה. לותר האמין כי צדקת האדם וישועתו מושגות בכוח האמונה בלבד, וכי אין בכוחם של האפיפיור או הכנסייה לבדם לגאול איש. בכתביו תקף לותר את הכנסייה הקתולית ומוסדותיה ואת סמכויות האפיפיור. לותר התכחש לסקרמנטים ותקף בייחוד את החלוקה הבסיסית שהייתה נהוגה בימי הביניים בין השדרה הרוחנית שכללה את האפיפיור, הבישופים, הכמרים והנזירים, לבין השדרה החילונית שכללה את הנסיכים, האצילים, הסוחרים, האמנים והאיכרים. לותר האמין שכל המאמינים הנוצרים הם כוהנים שווי זכויות. כתוצאה מן הרפורמציה שהנהיג לותר התחוללו באירופה במהלך המאה ה-16 מהפכות דתיות ומלחמות דת. במהלכן נחלקה הנצרות לכמה כנסיות וכתות. מלחמות הדת גרמו לשינוי במבנה הפוליטי-הדתי של אירופה, וב-1555 הוסכם כי דת השליט היא הדת של מדינתו (עמ' 109). "הקונפסיה הבוהמית" - הסכמה על עיקרי הדתות הלא-קתוליות בפראג ובבוהמיה עד המאה ה-16 הייתה בוהמיה המקום היחיד באירופה ששתי אמונות נוצריות הורשו להתקיים בו זו בצד זו: האמונה האוטרכיסטית והאמונה הרומית-הקתולית. בתקופה זו הוגדרו בשם "אוטרכיסטים" כל הקבוצות הלא קתוליות. במרוצת המאה ה-16 הניב הדו-קיום הקתולי-האוטרכיסטי סובלנות דתית, וקבוצות דתיות רבות נהנו מן הסובלנות הזאת. בין הקבוצות הלא קתוליות בלטה בבוהמיה כת האחים הבוהמים שנוסדה בשנת 1457, וסברה שהכנסייה הקתולית מושחתת. חברי הכת האמינו שאפשר להגיע לישועה באמצעות אמונה וצדקה, ולא באמצעות הכנסייה (כפי שטוענים הקתולים). משום כך התבקשו כל חברי הכת לוותר על רכושם לטובת הכת ולחיות בעוני מרצון. חברי הכת קבעו כי מי שיפר את עקרונות הכת - יורחק ממנה. כת האחים הבוהמים נרדפה על ידי הכמורה האוטרכיסטית, ובתגובה הקימו האחים הבוהמים כמורה משל עצמם, ונפרדו סופית מן הכנסייה האוטרכיסטית. n סקרמנטים - שבעה טקסים שעורכים אנשי הכנסייה הקתולית ובהם חייב להשתתף כל מאמין נוצרי. על פי אמונתם, הטקסים מסמלים את הקשר בין המאמין לבין האל, וכל מאמין זוכה בהם לחסד האלוהי. לשני טקסים - סקרמנט הטבילה וסקרמנט סעודת הקודש - יש חשיבות מיוחדת, מפני שישוע קיים אותם. סקרמנט הטבילה מתקיים לזכר טבילתו של ישוע בירדן. על פי האמונה הנוצרית, כאשר אדם טובל במים הקדושים בכנסייה, רוח הקודש נחה עליו והוא מטהר את נפשו. סקרמנט זה הוא טקס סמלי לקבלת הדת הנוצרית. לכן כל תינוק נוצרי נטבל בכנסייה על ידי הכומר. סקרמנט סעודת הקודש מתנהל בכל יום ראשון לזכר הסעודה האחרונה שסעד ישוע עם תלמידיו בערב חג הפסח. בטקס שותה הכומר מן היין ומחלק לכל מאמין חתיכת לחם, זכר לטקס שקיים ישוע עם תלמידיו. הטקס מלווה בתפילה והוא נקרא "מיסה". הפרוטסטנטים השאירו על כנם את שני הטקסים האלה. n קונטרה-רפורמציה - נגד הרפורמציה. כינוי למדיניות הכנסייה הקתולית בראשות האפיפיור נגד תנועת הרפורמציה. הקונטרה-רפורמציה פעלה בין היתר באמצעות האינקוויזיציה הרומית - בית דין קבוע שהקים האפיפיור כדי לחקור חשודים בכפירה, וצנזורה שפיקחה על כל מה שהודפס. נקבעה רשימת ספרים האסורים בקריאה, והיו גם ספרים שהותר לקרוא בהם לאחר שהוצאו מהם קטעים שנחשבו מסוכנים. במסגרת הקונטרה-רפורמציה נעזר האפיפיור במסדר הישועים (עמ' 108). המאבק ברפורמציה אילץ את האפיפיור לנסח מחדש את עיקרי הנצרות הקתולית, ולשם כך כינס את ועידת טרנט (עמ' 108).

السابق  |  التالي