פראג - מרכז דתי

صفحة: 106

פראג - מרכז דתי מהפכות ורפורמות דתיות מתחוללות בפראג במאה ה-15 כבר במאה ה-15 עמדה פראג במרכזה של תנועת מחאה מהפכנית שהנהיג יאן הוס - כומר, מטיף והוגה דעות צ'כי, תושב פראג (עמ' 97). הוס היה דמות מרכזית בחיי הדת ובחיי החינוך של פראג ואף התמנה לרקטור האוניברסיטה שלה על ידי הקיסר וצלב ה-.4 בדרשותיו תקף הוס את הכמורה הקתולית והאשים אותה בנצלנות. הוא עורר בכך תרעומת קשה אצל כמרים שונים, ובראשם הארכיבישוף של פראג. בתמיכת האפיפיור אסר הארכיבישוף של פראג על הוס לשאת דרשות בכנסיית בית לחם שבעיר. בכנסייה זו נהגו לשאת דרשות בשפה הצ'כית; וזאת בניגוד לכנסייה הקתולית, שהתפילות והדרשות בה התנהלו בלטינית, שהייתה זרה ולא מובנת לרבים מן המאמינים. הוס דגל בהכנסת רפורמות לכנסייה הקתולית. אחת מהן הייתה רפורמה בטקס המיסה. בטקסי המיסה שערכה הכנסייה הקתולית נהג הקהל לאכול מלחם הקודש בלבד ולא לשתות מן היין. רק הכומר שערך את המיסה היה שותה מן היין. יאן הוס וממשיכיו תבעו, בין השאר, שהטקס ייערך באמצעות "שני מינים", כלומר - הקהל גם יאכל מן הלחם וגם ישתה מן היין, שכן, לפי הנאמר בברית החדשה, הלחם מייצג את גוף המשיח, והיין - את דמו. לפיכך נקרא הפלג המרכזי של ממשיכיו של הוס בשם אוטרכיסטים, מונח שמקורו בלטינית, ופירושו - בשני מינים. בשנת 1410 הטיל הארכיבישוף של פראג חרם על הוס ותלמידיו. בעקבות התקפה חדשה של הוס על האפיפיורות, הוקיעה מועצת הכנסייה הקתולית את הוס והחרימה אותו, והוא נאלץ לעזוב את פראג למשך שנתיים. בתקופה זו העלה על הכתב את רעיונותיו העיקריים: בניגוד לדעה הרווחת בנצרות הקתולית, סבר הוס שהאפיפיור טועה לעתים, כמו כל בן אנוש, שהסמכות של כתבי הקודש רחבה יותר מסמכות הכנסייה, ושעל המדינה מוטלת הזכות ואף החובה לפקח על הכנסייה. בגלל דעותיו ופעילותו של הוס, העמידה ועידת הכנסייה ב-1414 את הוס לדין באשמת כפירה בכנסייה הקתולית. הוס נמצא אשם, ובשנת 1415 הועלה על המוקד. הידיעות על הוצאתו להורג של הוס הובילו לתסיסה ולמרידה גדולה של ממשיכיו, שנתמכו על ידי קבוצה של אצילים בפראג ובמקומות אחרים בבוהמיה. התסיסה נמשכה כמה שנים, ובהן התרחשו התארגנויות דתיות של נאמני הוס. לאחר מותו של הקיסר וצלב ה-4, פרץ לרחובות פראג המון בלתי נשלט של נאמני הוס, בהם כמה מן העניים המרודים ביותר של העיר, וחולל מהומות, הרס וחורבן. ההמון הרס כנסיות והשחית ציורים, וכן תקף נזירים וכמרים. מטרת ההוסיטים הייתה למנוע מזיגיזמונד הקתולי, אחיו של וצלב, לעלות על כס המלוכה בבוהמיה. לאחר משא ומתן הושגה פשרה, וב-1436 הוכתר זיגיזמונד למלך בוהמיה. לאחר מות יורשו של זיגיזמונד, שלט בבוהמיה שליט אוטרכיסטי. בשנים שלאחר מכן ניסתה הכנסייה לדחות את הפשרה שהושגה, ובאזור פרצו מלחמות נוספות. בשנת 1478 שב השלום לבוהמיה. n הקיסר וצלב ה-4 (1361-1419) - קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך גרמניה (1378-1400) ומלך בוהמיה (1378-1419). בנו ויורשו של הקיסר קרל ה-4 (עמ' 97). כמו אביו, אף הוא העדיף את בוהמיה על פני גרמניה. יאן הוס מועלה על המוקד תחריט עץ צבוע, .1558

السابق  |  التالي