|
|
صفحة: 99
ניצחון המלך במלחמה והתנגדות אזרחי העיר והאצילים למהלכיו ציינו סוף תקופה בהיסטוריה העירונית של פראג. מיד עם סיום המלחמה, במהלך החודשים יולי ואוגוסט 1547, העניש פרדיננד ה-1 את המורדים. הוא העניש את אזרחי פראג - שראה בהם את המורדים העיקריים - ורק אחר כך העניש את האצילים שהשתתפו במרד. 16 ברונים, 19 אבירים ו-28 מנציגי העיר נשפטו. נגזרו 10 גזרי דין מוות, אך רק ארבעה מהם בוצעו. המלך גילה סלחנות יתרה כלפי המורדים משכבת האצולה, ואילו עם אזרחי העיר ונציגי הגילדות - החמיר. רבים מאזרחי פראג הולקו בפומבי והוגלו מן העיר. הפריבילגיות העירוניות בוטלו, העיר פורקה לחלוטין מנשקה, ורכושם של האזרחים הוחרם. אוכלוסיית העירונים של פראג איבדה את האוטונומיה העירונית. לאחר המרד ב-1547 לא הייתה עוד לפראג ולערי בוהמיה אוטונומיה שיפוטית משלהן, הן הפסידו חלק מרכושן, השפעתן הפוליטית נעלמה - וכוחה של המלוכה גדל מאוד. בשנים 1547-1564 התחוללו שינויים חשובים בעיר: תכנית בנייה רחבת היקף יצאה אל הפועל, בטירה ובאזורים הסמוכים לה נבנו בתים רבים לבני מעמד האצולה, והם החלו להצטופף בעיר. כתוצאה מן המדיניות שהנהיג בית המלוכה, החלו לפרוח חיי התרבות, ואינטלקטואלים והומניסטים התרכזו בעיר. בתקופה זו נחשבה פראג לעיר התרבותית ביותר בערי מרכז אירופה. חצר המלכות עודדה את פיתוח המדעים השונים ותמכה בהדפסתם של ספרים רבים. הפעיל בבתי הדפוס היה בית הדפוס של גיאורג מלנטריך. דוח מיוחד, שנדפס בבית הדפוס של מלנטריך, מתאר בפירוט טקס גדול וראוותני ובו אלפי שחקנים - שנערך לרגל הגעתו של הקיסר פרדיננד ה-1 לפראג בשנת .1558 הקיסרים לבית הבסבורג ושנות שלטונם •פרידריך ה-3 (1452-1493) •מקסימיליאן ה-1 (1508-1519) •קרל ה-5 (1519-1556) •פרדיננד ה-1 (1556-1564) •מקסימיליאן ה-2 (1564-1576) •רודולף ה-2 (1576-1612) •מתיאס (1612-1619) •פרדיננד ה-2 (1619-1637) •פרדיננד ה-3 (1637-1657) •לאופולד ה-1 (1658-1705) •יוזף ה-1 (1705-1711) •קרל ה-6 (1711-1740) ואולם בזמן שלטונו של הקיסר רודולף ה-2 לבית הבסבורג (שלט בשנים 1576-1612) חל שינוי במעמדה של פראג. רודולף ה-2 החליט להעביר את מושב הקיסרות לפראג ולהפוך אותה לבירת הקיסרות. תקופת שלטונו נחשבת לאחת התקופות הטובות בהיסטוריה של העיר, ושמו נקשר לפריחה תרבותית חסרת תקדים. בשנת 1577 החלו ההכנות לקראת המעבר של חצר המלכות מווינה לפראג, ונערכו עבודות בנייה רחבות, בעיקר באזור הטירה, וב-1583 עברה חצר הקיסרות לפראג באופן רשמי. אזור הטירה שימש מעתה את חצר הקיסרות, ושהו בו אנשי חצר ודיפלומטים רבים. פראג התאימה מאוד לחצר המלכות. הטירה הייתה ממוקמת באזור הרדצ'ני והייתה מוקפת בארמונות של אצילים (מראה העיר פראג, עמ' 102-103). הטירה הייתה מרוחקת מאזוריה האחרים של העיר, שהיו תוססים ורוויי מתיחות דתית, ועם זאת הייתה חלק בלתי נפרד מן העיר. באזור הטירה היה די מקום כדי לאכלס את חצר המלכות הגדולה על כל אנשיה, והיא אף שופצה והורחבה עוד לקראת בואו של רודולף. בשטח הגדול של הטירה היו גם גן החיות המלכותי, גנים בוטניים, בתי ספר לרכיבה, מרחבים למשחקי כדור ופארקים. המבנה, שכלל את הטירה ואת היישוב שמסביבה, היה בזמנו של רודולף ה-2 גם למרכז פראג נעשית מושב הקיסרות בשנת 1564, עם מותו של הקיסר פרדיננד ה-1, דעכה תקופת השגשוג של פראג. יורשו, מקסימיליאן ה-2, היה מלך בוהמיה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה עד .1576 מקסימיליאן לא ניהל את תחומי שלטונו מתוך בוהמיה, ובחר בעיר וינה למושב הקיסרות. n הומניסטים - מלומדים של ההומניזם - זרם רעיוני שהתפתח באירופה בתקופת הרנסנס (המאות 15-16) והעמיד את האדם במרכז. המלומדים נקראו הומניסטים, כינוי שמקורו במילה הרומית homo (אדם). ההומניסטים לימדו מקצועות שכונו "לימודים הומניסטיים" ובהם נכללו תורת הנאום, דקדוק, היסטוריה, פילוסופיה וספרות. ההומניסטים התעניינו בספרות ובפילוסופיה הקלאסית, ולשם כך חיפשו אחר כתבי היד המקוריים ביוונית וברומית. לעומת המלומדים של ימי הביניים, לא רצו ההומניסטים להשתמש בתרגום הערבי של הכתבים. בכתבי היד המקוריים חקרו ההומניסטים את הלשון ואת התוכן, תיקנו שגיאות והוסיפו פירושים. חקירת כתבי היד הביאה את המלומדים לידי כתיבת חיבורים משלהם, כמו - ספרי דקדוק ביוונית וברומית, מילונים, פירושים ומאמרי ביקורת. ההומניזם סייע להתפשטות הלימוד והמחקר.
|

|