|
|
صفحة: 97
הסחורות של הסוחרים הזרים ולגבות מס שווקים. לא הרחק מכיכר השוק בנו לעצמם סוחרים עשירים בתי אבן בני שתי קומות. הקומה התחתונה שימשה לעסקים - והעליונה למגורים. עד המאה ה-13 כללה פראג אזורים שונים. מאפייניו של כל אזור נקבעו לפי האוכלוסייה שגרה בו ולפי עיסוקיה ומעמדה הכלכלי-חברתי. בתקופה זו ציין השם פראג רק את המבצר שעל הגדה השמאלית של הנהר ואת אזור השוק שלמרגלותיו. במהלך המאה ה-13 נכללו בשטח שכונה פראג גם ההתיישבויות השונות שעל הגדה הימנית של הנהר, ובאזור כולו חיו כ-500,3 תושבים. בראשית המאה ה-13 היו שמונה כנסיות באזור שהתפתח על הגדה הימנית של הנהר, מלבד הכנסיות והמנזרים שנבנו קודם לכן באזור שהתפתח על הגדה השמאלית. בעיר היה גם בית כנסת יהודי אחד. (1357). באזור הארמון, המכונה אזור הרדצ'ני, נבנתה קתדרלת ויטוס הקדוש, הקתדרלה הגותית העתיקה ביותר במרכז אירופה, שבנייתה הושלמה רק בשנת .1392 בעיר הוקמה מטבעה (בית מלאכה ליצירת מטבעות), והיא שירתה סוחרים ובנקאים רבים מגרמניה ומאיטליה. במהלך המאה ה-15 עמדה פראג במרכזה של תסיסה דתית ולאומית חזקה, שנגרמה בעקבות פרשת ההעלאה על המוקד של יאן הוס - מטיף והוגה דתי בן העיר (עמ' 106). מעיר - למטרופולין: פראג במאה ה-16 המאה ה-16 הייתה תקופה של התפתחות מואצת בפראג. אזוריה השונים של העיר אוחדו, היא נעשתה מטרופולין (עיר גדולה), והתרחשו בה תהליכי מודרניזציה מהירים. בשנת 1526 הועברו פראג, ובוהמיה בכלל, לשליטתם של מלכים מבית הבסבורג, ומשנת 1547 הייתה פראג לעיר הבירה של ממלכת בוהמיה והמרכז המינהלי שלה. בטירה בפראג ישב המושל המלכותי של בוהמיה, וגם קיסר האימפריה ההבסבורגית עצמו, בתקופות שבהן היה מגיע לעיר. פראג הייתה גם מקום מושבם של נציגים בכירים של המעמדות החברתיים של בוהמיה. ההבסבורגים ביקשו לעצב שלטון אבסולוטי. עם עלייתם על כס המלכות בבוהמיה הם החלו לחזק באופן שיטתי את כוחו של השלטון המרכזי ואת חצר המלכות. בין השאר צמצמו מלכים אלו את החירויות הכלכליות, הקהילתיות והפוליטיות, ואת האוטונומיה של הערים. ההבסבורגים הטילו על האזרחים מס ישיר וקבוע. מדיניות המיסוי לא הייתה לרוחם של התושבים, ואולם השליטים טענו כי הם גובים את המסים כדי לשמור על ביטחון ממלכתם מפני סכנת הפלישה של העות'מאנים. ב. המאות 14-15 משנת 1341 מלך בבוהמיה המלך קרל ה-.4 תקופת מלכותו הייתה אחת מתקופות השגשוג המרשימות של פראג. משנת 1344 הוגדרה העיר כארכיבישופות - מרכז כנסייתי בעל חשיבות רבה. בשנת 1348 הוקמה האוניברסיטה של פראג - אוניברסיטת קרל - מהחשובות באוניברסיטאות מרכז אירופה. באותה שנה ייסד קרל ה-4 את העיר החדשה - בסמיכות לעיר הישנה. במרכז העיר החדשה נבנו כמה מבנים עצומי ממדים, ובהם מגדל וכנסייה חדשה. בשנת 1355 נבחר קרל ה-4 לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, ופראג הייתה לבירתה. תקופת שלטונו של קרל ה-4 התאפיינה בתנופת בנייה ברחבי העיר, ונבנה גשר ענק שחיבר את שתי גדות הוולטבה n האימפריה הרומית הקדושה - כינוי לאימפריה שהמשיכה את האימפריה של קרל הגדול שנוסדה בשנת .800 שטחיה של האימפריה השתנו מפעם לפעם, אך בדרך כלל כללו את גרמניה, אוסטריה, בוהמיה ומורביה, וחלק מצפון איטליה ובלגיה (של היום). עד שנת 1648 כללו שטחי האימפריה גם את הולנד ושווייץ. על חלק מארצות האימפריה שלט קיסר האימפריה, ועל ארצות אחרות של האימפריה, כמו הונגריה, שלטו נסיכים לא גרמנים. התואר "קיסר האימפריה הרומית" נשמר רשמית עד שנת 1806, תקופת הקיסרות של נפולאון בונפרטה. n יאן הוס (1369-1415) - למד תיאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה של פראג. הוסמך להוראה בשנת 1400, והתמנה למטיף בכנסיית בית לחם בפראג, שבה נאמרו הדרשות בלשון הצ'כית, כלומר - בלשון הלאומית ולא בלטינית. הושפע מרעיונותיו של הוגה הדעות האנגלי ג'ון ויקליף בן המאה ה-14, שביקר את הכנסייה הקתולית והציע לערוך בה שינויים. הכנסייה לחמה בשינויים שהציע יאן הוס, ב-1411 הוא נודה, וב-1415 הועלה על המוקד. 6 ביולי, יום הוצאתו להורג, נקרא בצ'כיה "יום יאן הוס" ונחשב לחג לאומי. ממשיכי דרכו של יאן הוס מכונים "הוסיטים". n בית הבסבורג - שושלת מלוכה, שמקורה במשפחת אצולה, שמרכזה היה במבצר הבסבורג - "מבצר הנץ" (בשווייץ של ימינו). מראשית המאה ה-16 השתלטה בהדרגה שושלת הבסבורג על אזורים נרחבים במרכז אירופה ובמזרחה. בשנת 1867, בעקבות הסכם עם הונגריה, נעשתה האימפריה ההבסבורגית לממלכה משותפת - אוסטרו-הונגריה - והייתה בשליטה אוסטרית. האימפריה התקיימה עד סוף מלחמת העולם הראשונה בשנת .1918 n שלטון אבסולוטי - (אבסולוטי = מוחלט) שלטון שבו הכוח מרוכז בידי הריבון - השליט. הוא המחוקק היחיד והשופט העליון, ובידיו כל סמכויות הביצוע. השליט האבסולוטי יכול להקשיב לעצותיהם ולבקשותיהם של נציגי גופים שונים בממלכתו, אבל החלטותיו משקפות רק את דעתו. לכן נהגו לומר כי "השלטון הוא סודו של המלך".
|
|