|
|
صفحة: 92
מבזק מראשית המאה ה-9 שכנו ישיבות בבל - ישיבת ראש הגולה, ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא - בבגדאד. בעקבות האירועים שהובילו להשתלטות הבויהים על בגדאד במאה ה-10 נותק הקשר בין הישיבות בבגדאד לבין האזורים שעליהם היו הישיבות ממונות, והכנסתן נפגעה. לישיבה היה מבנה מיוחד: סנהדרין גדולה, סנהדרין קטנה ותלמידים קבועים. החודשים אדר ואלול כונו "ירחי כלה", ובהם דנו חברי הסנהדרין בשאלות שהופנו אליהם. בתום הדיונים היה גאון הישיבה מכריע וקובע את התשובות. בירחי הכלה התכנסו ללימוד משותף - תלמידי הישיבה הקבועים והציבור היהודי שהתפנה לצורך כך מפרנסתו. בשנת 928 מונה רב סעדיה גאון (רס"ג) לגאון ישיבת סורא, מתוך תקווה כי חכם בעל שם כמותו יסייע להשיב לגדולתה את הישיבה, שבאותו הזמן הייתה נתונה בקשיים. רב סעדיה גאון השתתף בפולמוסים רבים, ביניהם כאלה העוסקים בשאלה למי סמכות ההכרעה בעניינים שונים - להנהגה בארץ ישראל או לישיבות בבבל. ויכוח סוער שניהל רב סעדיה גאון עם המרכז בארץ ישראל עסק בעיבור השנים בלוח השנה העברי. סופו של הוויכוח - שרוב הקהילות קיבלו את קביעתו של רב סעדיה גאון. רב סעדיה גאון כתב יצירות פילוסופיות ותיאולוגיות רבות, וכן ספרי בלשנות, ספרי פרשנות למקרא ותרגום התנ"ך לערבית. בספרו "אמונות ודעות", מביא רס"ג, בהשפעת המעתזלה, טיעונים רציונאליים להוכחת אמיתותה של התורה, ומציג דעות שונות שרווחו בתקופתו. היהודים היו דומים במצבם למוסלמים השיעים בבגדאד מבחינת היותם מיעוט בעיר ומבחינת ציפיותיהם המשיחיות. היהודים בבגדאד השתתפו והשתלבו בחיים הרוחניים והתרבותיים של העיר, כתבו בלשון הערבית והושפעו מן הפילוסופיה, המדע והלכי הרוח באזור. לחזרה ולדיון .1 א. מה היה המעמד המשפטי של היהודים בשלטון הח'ליפות ב.מה היו מוסדות ההנהגה היהודית באימפריה המוסלמית, ומה היו סמכויותיהם ג.הסבירו: האם אפשר לטעון כי הקהילה היהודית בבבל נהנתה מאוטונומיה .2א. כיצד תרם רב סעדיה גאון לחיזוק מעמדה של ישיבת סורא ולחיזוק הקהילה היהודית והיהדות בכלל ב.מה היו יחסי היהודים והמוסלמים בבגדאד toldot.cet.ac.il לומדים היסטוריה
|
|