רב סעדיה גאון - איש אשכולות

صفحة: 90

התפשטות התלמוד הבבלי, על לשונו וסגנונו הקשים, ברחבי העולם היהודי גרמה לעלייה מתמדת בזרם השאלות שהופנו אל גאוני בבל. במאות 8-10 הופנו אלפי שאלות אל ישיבות סורא ופומבדיתא. שאלות רבות הוצגו בירחי כלה. ירחי כלה נחשבו לגולת הכותרת של פעילות הישיבות: פעמיים בשנה, בחודשים אדר ואלול, הצטרפו אל תלמידי הישיבה לומדים ממקומות שונים; אנשים שהיו טרודים יום-יום בפרנסת משפחותיהם, התפנו מעיסוקיהם ובאו ללמוד בישיבות. הם למדו יחד מסכת שנקבעה מראש, הקשיבו לדיוני החכמים והציגו שאלות שהועלו בקהילותיהם. 70 חברי הסנהדרין הגדולה היו דנים בשאלות, ובסוף הדיונים היה גאון הישיבה מכריע וקובע את התשובות. תשובות רבות חוברו גם בשאר חודשי השנה, לפי הצורך והדחיפות. התשובות היו נקראות לפני קהל גדול בבתי הכנסת של הקהילות השואלות. בתקופה זו ישבו בבגדאד גאונים מפורסמים שכתביהם ותשובותיהם הגיעו לידינו. החשובים שבהם היו רב סעדיה גאון (רס"ג) - ראש ישיבת סורא בשנים 928-942, רב שרירא גאון - ראש ישיבת פומבדיתא בשנים 968-1006, ובנו, רב האי גאון - ראש ישיבת פומבדיתא בשנים 1004-1038 (התמנה עוד בחיי אביו). נבחרו בדרך כלל ראשי הישיבות. שיקוליו של בן זכאי הסתמכו על גדולתו של רס"ג בתורה ועל פרסומו כאחד מתלמידי החכמים המובהקים באותה התקופה. תקוותו של בן זכאי הייתה שמינויה של דמות כה בולטת תסייע להשיב את היציבות לישיבת סורא. רס"ג היה מעורב בפולמוסים (ויכוחים) רבים, בהם פולמוסים נגד הקראים, ופולמוסים סוערים בתוך העולם היהודי עצמו. אחד מהפולמוסים העזים שבהם השתתף נגע לשאלה כבדת משקל: למי מעמד הבכורה בקביעת לוח השנה ובעיבור השנים, למרכז שבארץ ישראל - כפי שהיה נהוג ומקובל שנים רבות - או שמא למרכז בבבל עד לראשית המאה ה-9 מקובל היה שהסמכות להכריז על החגים והמועדים נתונה למרכז שבארץ ישראל, והדבר ביטא את סמכות ההנהגה הארצישראלית. מששמע רס"ג על הכוונה של חכמי ארץ ישראל לקבוע את לוח השנה באופן שחג הפסח יחול ביום ראשון בשבוע, יצא מיד כנגד כוונה זו. רס"ג טען שלפי החשבון הנכון יש לעבר את השנה כך שחג הפסח יחול ביום שלישי בשבוע. ראשי המרכז בבגדאד אימצו את עמדתו של רס"ג ושלחו איגרות לחכמי ארץ ישראל כדי להעמידם על טעותם. לאחר תקופת מה, שבמהלכה נשלחו איגרות מבבל לארץ ישראל ומארץ ישראל לבבל, כשכל צד מתבצר בעמדתו וקורא לזולתו לסגת, החלו שני המרכזים לפנות אל קהילות ישראל ולהנחותן כיצד לקיים את חג הפסח - כל מרכז לפי שיטתו. באיגרות אלו אנו מוצאים דיונים הלכתיים ואסטרונומיים, לצד תעמולה בשבח המרכז האחד וכנגד המרכז האחר ומנהיגיו. העימות הלך והחריף, וכן סגנון ההתבטאויות והאמצעים השונים שננקטו. בסופה של הפרשה חגגו רוב קהילות ישראל את חג הפסח ביום שלישי של אותו שבוע, כהכרעתו של רב סעדיה גאון - וידו של המרכז הבבלי הייתה על העליונה. רב סעדיה גאון - איש אשכולות רב סעדיה גאון - רס"ג - נולד בשנת 882 במחוז פיום שבמצרים. כבר בהיותו בן 20 חיבר מילון עברי- ערבי ראשון. עוד במצרים התפרסם רס"ג, ותלמידים רבים נאספו סביבו. בגיל 33 עזב את מצרים ועבר לארץ ישראל. בשנת 921 נסע רס"ג לעיר אלפו, היא חאלב שבסוריה, ומשם המשיך לבגדאד. תחילה שימש רס"ג כראש כלה בישיבת פומבדיתא, אבל בשנת 928 נזקקה ישיבת סורא, שהייתה נתונה בקשיים ובמצב של דעיכה - לגאון. ראש הגולה, דויד בן זכאי, תמך בבחירתו של רס"ג, אף שלא נמנה עם המשפחות המסורתיות שמהן n רב שרירא גאון (906 -1006) - בתקופת כהונתו כראש ישיבת פומבדיתא הייתה הישיבה הסמכות ההלכתית העליונה. חיבר איגרת הידועה בשם "איגרת רב שרירא גאון", ובה תיאר את התפתחות התורה שבעל פה עד ימיו. איגרת זו היא מקור היסטורי חשוב לחקר התקופה. השפיע על קבלת התלמוד הבבלי כחיבור המוסכם על מרבית הקהילות. n רב האי גאון (939-1038) - אחרון הגאונים, ובמותו מסתיימת תקופת הגאונים. בימיו הייתה ישיבת פומבדיתא מוקד משיכה לתלמידים רבים. כשליש מכל תשובות הגאונים שבידינו מיוחסות לו. חיבוריו עוסקים בפרשנות המקרא ובבלשנות, ובהם גם פיוטים, שחלקם שולבו אחר כך בתפילות. n קראים - פלג יהודי שנוסד במאה ה-8 (760-770) על ידי ענן בן דויד. הקראות הוסיפה להתפתח במאות 9-10 ואימצה יסודות מן המחשבה השכלתנית הערבית. ברבות הימים הצטרפו לשורותיה חוגים של מתנגדים להנהגה של ראשי הישיבות. במהלך המאה ה-10 התגבשה האידאולוגיה הקראית במלואה. בתקופה זו טענו הקראים בחריפות שהם נשענים על המקרא בלבד ועל הבנתו הישרה באמצעות השכל מתוך דחייה שיטתית ומקיפה של התורה שבעל פה, ומכאן שמם - קראים או בני מקרא. כמו כן הודגשו באידאולוגיה הקראית דרכי האבלות על חורבן ירושלים ובית המקדש. הקראים נפוצו בפרס ובבבל והקימו לעצמם מרכז בירושלים.

السابق  |  التالي