|
|
صفحة: 87
למעשה, היו מנהיגי הציבור היהודי אחראים לכל ענייני השיפוט, האישות, שמירת הדת והמצוות, ולמינוי הפקידות בקהילות השונות. בשנים 917-940 לסה"נ כיהן דויד בן זכאי בתפקיד ראש הגולה. עלייתו לשלטון לוותה במחלוקת קשה שבמהלכה הודח ראש הגולה המכהן. דויד בן זכאי חיזק את משרת ראש הגולה וביקש למנוע מעשירי הקהילות להשפיע על ההנהגה היהודית בבבל. על מנת לחזק את ישיבת סורא השוקעת פעל בן זכאי למינויו של רב סעדיה גאון לגאון ישיבת סורא (עמ' 90). toldot.cet.ac.il לומדים היסטוריה על ראש הגולה אם הסכימה דעת הקהל למנותו, מתקבצין שני ראשי הישיבות עם בני ישיבתן עם כל ראשי הקהל והזקנים [...ר בבית הכנסת ביום חמישי ומברכין אותו [...ר ותוקעין בשופר להשמיע את כל העם מקטן ועד גדול. וכששומעין הדבר כל אחד ואחד [מהקהלר, משגר לו מנחה כפי כוחו והשגת ידו [...ר וכשמשכים ללכת ביום השבת לבית הכנסת, רבים מגדולי הקהל מתקבצים עמו ללכת לבית הכנסת [...ר וכשרואים אותו כל העם, עומדים על רגליהם עד שישב על מגדל שעשו לו [...ר וכשיוצא ראש גלות [מבית הכנסת ללכת לביתור, כל העם יוצאים לפניו ולאחריו ואומרים לפניו דברי שירות ותשבחות, עד שהוא מגיע לביתו [...ר ואם רוצה לצאת [לענייניו, בימות החולר רוכב במרכבת המשנה כמרכבת שרי המלך, בבגדים נאים, והולכים אחריו עד ט"ו אנשים [...ר ולעולם אינו יוצא עד שהולכים אחריו כל סיעתו. ודומה בהליכתו כאחד שרי המלך. וכשהוא רוצה להיכנס לפני המלך, לבקש ממנו דבר או לראות פניו, מבקש משרי המלך ועבדיו הנכנסים אליו תמיד שייתן לו רשות להיכנס אליו. ונותן לו רשות ומצווה על השוערים להכניסו. וכשהוא נכנס, רצים לפניו כל עבדי המלך. והוא כבר הכין בחיקו זהובים וזוזים (מיני מטבעות) שייתן לאותם עבדים הרצים לפניו [...ר והם מכבדים אותו ואוחזים בידו, עד שהוא בא ועומד לפני המלך. (על פי א' גרוסמן, ראשות הגולה בבבל בתקופת הגאונים, עמ' 81-83) לצד ראש הגולה הנהיגו את היהודים ראשי הישיבות - ראש ישיבת סורא וראש ישיבת פומבדיתא. תוארו של ראש הישיבה היה "ראש ישיבת גאון יעקב", ובקיצור: גאוןn. הגאון נבחר על ידי חכמי הישיבה בשיתוף עם ראש הגולה, מתוך שש משפחות מיוחסות בבבל. לעתים קרובות נבחר לגאון סגנו של הגאון הקודם. בחירת הגאון התקיימה בטקס מיוחד בנוכחות תלמידי שתי הישיבות. הגאונים נתפסו בעיני הציבור היהודי כמנהיגי קהילות ישראל בגולה. הגאון עסק בכל ענייני הקהילה - בהוראה, בפסיקת הלכה ובמשפט. תפקידיו כללו את תפקיד ההוראה הבכיר ביותר בישיבה ואת סיכום כל הדיונים המלומדים שנערכו בישיבה. היה עליו לענות על כל השאלות שזרמו אל הישיבה מכל רחבי הפזורה היהודית. בסמכותו של הגאון היה לגזור עונשי גוף (מלקות), לשלוח למאסר ולהטיל חרם. ראש הגולה והגאונים פיקחו על קהילות באזור גיאוגרפי מוגדר, שהיה נתון למרותם. הם מינו תלמידים מצטיינים מן הישיבות לדיינים בקהילות, ואלה הפיצו את ההלכות של גאוני בבל וניהלו את חיי הקהילות. לדיינים הממונים בכל קהילה היו מצטרפים דיינים מבני הקהילה, ויחד היו מרכיבים את בית הדין המקומי. פקידי הקהילה האחרים - ובהם סופרי בית הדין, פרנסי הצדקה, שמשי בית הכנסת, מוהלים ושוחטים - מונו על ידי הדיין. 1 תארו את טקס מינויו של ראש הגולה. 2 מה אפשר ללמוד מן התעודה על מעמדו של ראש הגולה בקרב הקהילה היהודית בבבל? 3 מה היה יחסו של השליט אל ראש הגולה? מהי, לדעתכם, הסיבה ליחס זה? n גאון - התואר מופיע לראשונה בפומבדיתא בסביבות שנת 550 לסה"נ. עם כיבוש בבל בידי הערבים באמצע המאה ה-7 הופיע התואר גאון כמציין את ראשי הישיבה בסורא ופומבדיתא. דגם (שיחזור): רב סעדיה גאון בארמון הח'ליף בבגדאד, המאה ה-10
|
|