המדעים מתפתחים בתרבות האסלאם

صفحة: 84

המדעים מתפתחים בתרבות האסלאם לפי אל-פאראבי - האישיות השלטת, המייצגת את הראש, היא האמאם - מנהיג ומחוקק דתי. המדינה האידאלית מקבילה גם למבנה העולם, ואילו המנהיג - האמאם - מקביל לאל המנהיג את העולם. לפי אל-פאראבי, האדם יכול להשיג את שלמותו ואושרו רק במסגרת חברתית כדוגמת העיר, ובתנאי שמעשי התושבים בעיר יהיו מכוונים להשגת מידות נפשיות טובות. כלומר, המציאות הפוליטית, החברתית והתרבותית בעיר הנעלה יוצרת את התנאים להצלחתן והתעלותן של הנפשות של חברי הקהילה, או לחלופין - בעיר הגרועה המציאות מובילה לקנייתן של מידות רעות ולאיבוד הנפשות של חברי הקהילה לאחר מותם. במקביל לפילוסופיה שגשגו בתקופה זו גם לימודי המתמטיקה והאסטרונומיה (חקר גרמי השמים והיקום). הערבים הושפעו הן מן הגיאומטריה היוונית, ובפרט מספר היסודות של אוקלידס, והן מן האריתמטיקה (תורת החשבון) ההודית. ספר האריתמטיקה ההודי הראשון הגיע לבגדאד במהלך המחצית השנייה של המאה ה-.8 במאה ה-9 אימצו הערבים את הספרות ההודיות - הספרות המקובלות בימינו, ובהשפעתם התקבלו ספרות אלו באירופה הנוצרית. קבלת שיטת הספרות ההודיות העתיקות חוללה מהפכה עולמית בתחום החשבון, משום שבניגוד לשיטות שקדמו לה היה לה סימן מיוחד לספרה אפס. הערבים כינו את הספרה אפס בשם צפר שמשמעו - ריק. הודות לספרה אפס נוצרה השיטה העשרונית, שיטה שעוררה את התפתחות המתמטיקה והמדעים בכלל. המונח אלגברה, שבו אנו משתמשים עד היום לציון אחד התחומים המרכזיים במתמטיקה, לקוח מן המונח הערבי אל-ג'אבר. בבגדאד פעל מוסד מדעי, דאר אל-חכמה, שבו שקדו מדענים ומתרגמים על הפילוסופיה ומדעי הטבע (עמ' 82). המתמטיקאי הערבי הדגול הראשון, עבדאללה מחמד בן מוסא אל-ח'וארזמי (מת בשנת 850), שלמד במוסד זה, חיבר את החיבור האלגברי הערבי הראשון, שעסק בפתרון משוואות ובבעיות היסוד של האלגברה, ובאמצעות ספר זה הגיעה האלגברה למערב הנוצרי. במקביל ערך אל-ח'וארזמי את הלוחות האסטרונומיים, שקבעו את מיקומם של כוכבי השמים ביחס לנקודות שונות. הלוחות סייעו בקביעת מיקומים שונים ביבשה, ואחר כך גם בים. העיסוק המוסלמי באסטרונומיה נבע בראש ובראשונה מן הצורך לקבוע את הכיוון המדויק בשעת התפילה למכה ואת ראשית צום הרמדאן, ולכן כבר בפקודתו של הח'ליף אל-מנצור תורגם לראשונה ספר אסטרונומיה בבגדאד. הערבים הושפעו מהאסטרונומיה ההודית, הססאנית והיוונית. את מדע הרפואה למדו הערבים מן היוונים. הם פיתחו מדע זה והביאוהו לדרגת מדע שיטתי. הרפואה הערבית ניסתה לגלות את שורשי המחלות ואת הדרכים לטיפול בהן. הערבים היו הראשונים שהכירו שמחלות מתפשטות על ידי הידבקות, ואף זיהו ראשונים מחלות כגון אבעבועות וחצבת. נוסף על כך עשו שימוש רחב ומקיף בצמחי מרפא. הם היו גם הראשונים שהקימו בתי חולים. בית החולים הראשון בבגדאד הוקם בימי הח'ליף הארון א-רשיד. על העיר ועל תכליתה, אבו נצר אל-פאראבי האדם שייך לאותם המינים אשר רק בהתחבר קבוצות רבות מהם ביישוב אחד, יכולים הם להבטיח את הנחוץ להם ולהגשים את המצב העדיף ביותר מבחינתם. ההתחברויות האנושיות - מהן גדולות, מהן בינוניות ומהן קטנות. התחברות גדולה היא זו של אומות רבות המתקבצות יחד ומסתייעות זו בזו, הבינונית היא האומה, והקטנה היא העיר על הכלול בה. שלושה סוגים אלו הם ההתחברויות השלמות, כאשר העיר מייצגת את הראשונה בדרגת השלמות [...ר אם יעשה כל אחד מתושבי העיר את מה שהוא מוסמך לעשותו, בין אם הכיר זאת בכוחות עצמו ובין אם האדון הדריך ודחף אותו לזה, יקנו לו מעשיו אלה תכונות נפשיות טובות. כמו כן ההתמדה במעשים טובים מקנה לאדם תכונות נפשיות טובות, כמו פעולת הכתיבה המקנה [כאשר מתמידים בהר לאדם שיפור במלאכת הכתיבה [...ר הוא הדין במעשים המחושבים המכוונים לאושר, ההתמדה בעשיית מעשים אלה מחזקת את חלק הנפש שנועד מטבע בריאתו לאושר, מממשת אותו ומביאה אותו לידי שלמות. וכך, הכוח הנובע מן השלמות שהשיגה הנפש מאפשר לה לוותר על החומר [...ר שהרי אין לה עוד צורך בחומר לשם הווייתה וקיומה - ואז היא משיגה את האושר. (אבו נצר מחמד אל-פאראבי, "על העיר ועל תכליתה", בתוך: החברה הפוליטית, עמ' 73-84) 1 כיצד מגדיר אל-פאראבי את העיר? 2 לפי אל-פאראבי, כיצד יכול תושב העיר להשיג תכונות נפשיות טובות? 3 מדוע צריך אדם תכונות נפשיות טובות?

السابق  |  التالي