מרכזי הלימוד והתרגום בבגדאד פורחים

صفحة: 82

מרכזי הלימוד והתרגום בבגדאד פורחים לימודים התקיימו גם בבתי ספר. עיקר בית הספר היה המורה או המלמד, וסביבו התארגן הלימוד. בית הספר היה בדרך כלל בבית המורה, ולעתים היו בו מורים נוספים. הלימודים התקיימו בין יחידים או בקבוצות קטנות, ואם היה המורה אהוד במיוחד - היה קהל רב בא למפגשים. המורה היה קורא מן הכתובים ומוסיף פרשנויות משלו. במהלך הלימוד הייתה עולה שאלה, סביבה היו נרקמים דיונים, ועליה נסב הלימוד כולו במשך אותו מפגש. נסיכים, וזירים ומלומדים למיניהם היו נפגשים במקומות קבועים או ארעיים לשם לימוד. המקום הקבוע שבו נלמדו ההלכה והמשפט - היה המסגד. לימודי תיאולוגיה (פילוסופיה של הדת) ופילולוגיה (בלשנות), לעומת זאת, נערכו בדרך כלל בבתי המורים. כאשר הגיע למפגשים קהל רב, היו הלימודים מתקיימים בחצר ביתו של המורה או ברחוב, סמוך לדלת ביתו. מקומות נוספים שבהם נערכו דיונים מלומדים היו חנויות, כיכרות, גנים, אכסדרות ושערים. לעתים נערכו הדיונים בשווקים, ולעתים אפילו במרחצאות. במיוחד נהגו לערוך דיונים בחנויות הספרים הרבות שהיו בעיר ונמצאו לעתים קרובות בבעלותם של אנשים מלומדים. גם בשוק מוכרי הספרים נערכו דיונים רבים, וכן באזור מוכרי הספרים שבשוק באב א-טאק ובשוק טאק אל-חרני. ברובע אל-כרח' היו למעלה מ-100 סוחרי ספרים שעסקו, לצד מכירת ספרים והעתקתם, גם בייצור והפצה של נייר. חלק מחנויות הספרים היו בנות שתי קומות, ובקומה העליונה, שבה שררה פרטיות רבה יותר, נערכו לעתים הדיונים. ויכוחים פומביים גדולים בין מלומדים ותחרויות שונות נערכו בארמונות השליטים ובבתי הווזירים. גם בבתי הפקידים השונים נערכו לעתים דיונים לצד אירועי שירה ומוזיקה. העושר האינטלקטואלי שרווח בתקופה זו תרם לאווירה של פתיחות תרבותית שהתעלתה מעבר לשונות הדתית או האתנית. הח'ליפים עודדו ותמכו בכתיבת תרגומים לספרי מדע יווניים. הח'ליף ג'עפר אל-מנצור (עמ' 62) הטיל על מלומדים פרסים את תרגום ספרי המדעים היווניים לערבית. מפעל התרגומים קיבל יתר תנופה בימי הח'ליף הארון א-רשיד (שלט בשנים 786-809), והגיע לשיאו בימי בנו הח'ליף אל-מאמון (שלט בשנים 813-833). בשנת 830 ייסד הח'ליף אל-מאמון בבגדאד את דאר אל-חכמה (בית החכמה). היו בו מצפה כוכבים וספרייה גדולה, ובה התכנסו דרך קבע מתרגמים ששקדו לתרגם מאוצרות החכמה האנושית אל השפה הערבית. מתרגמים אלו קיבלו את שכרם מקופת הח'ליפות. השאיפה של אל-מאמון לחכמה ודעת מתועדת, בין השאר, בברית השלום שכרת עם קיסר ביזנטיון, מיכאל ה-3, ובה סעיף המחייב את הקיסר לשלוח עותק מכל ספר חשוב הנמצא בספריות ממלכתו - אל הספרייה בבגדאד. פעילות התרגום נמשכה גם בימי הח'ליפים שבאו לאחר אל-מאמון. בין התרגומים החשובים והידועים היו תרגומים לחיבורים של הפילוסוף היווני אריסטו ותרגומים של ספרי פרשניו היוונים, מאמרים של פלוטרכוס, מתמטיקה n פלוטרכוס (בערך 50-120 לסה"נ) - פילוסוף יווני שהטיף בכתביו לשותפות והתאמה בין יוון, "המחנכת", לבין רומא, בעלת העוצמה. מייחסים לו יותר מ-200 חיבורים, שרובם לא נשתמרו. חיבורו הידוע הוא "חיי אישים" - השוואה בין ביוגרפיות של אישים מפורסמים מיוון ומרומא. הביוגרפיות חולקו לזוגות (אישיות יוונית מול אישיות רומית), ופלוטרכוס שם דגש מיוחד על תכונות האופי של האישים שתיאר, על מעלותיהם ועל חסרונותיהם. הספרייה בבצרה איור לכתב היד "אל-מקאמאת" מאת אל-חרירי, בגדאד, המאה ה-.13

السابق  |  التالي