|
|
صفحة: 78
מבזק במאה ה-10 הייתה בגדאד מרכז מסחרי גדול, והיו בה שווקים רבים ומיוחדים אשר היה להם חלק מרכזי בחיי העיר. בגדאד הייתה מרכז לייצור מוצרים וסחורות, והיו בה בעלי מלאכה רבים. בתי המלאכה היו לרוב קטנים, והסחורות נמכרו בדרך כלל בשווקים. רוב השווקים התמחו במוצר מסוים ונקראו על שמו, כמו - שוק הפרחים, שוק הכבשים וכדומה. בעבודות לא מקצועיות בעיר, כגון רוכלות ועבודות ניקיון, עסקו בדרך כלל אנשים שעברו מן הכפר אל העיר. חלק מתושבי בגדאד התפרנסו מעיסוקים בשירות הממשלה. המחתסב היה אחראי לפיקוח על השווקים, על המסחר, על חיי הכלכלה ועל הסדר הציבורי. בח'ליפות העבאסית היה המחתסב אחראי לאכיפת אורח חיים ההולם את חוקי האסלאם, ולכן רק מוסלמי מונה לתפקיד זה. בדרך כלל היה זה הח'ליף שמינה את המחתסב לתפקידו. תושבי בגדאד עסקו בייצור בבתי מלאכה פרטיים (בדים, קדרות, מוצרי עור ומתכת) ובתעסוקה מטעם הממשל (יצור נשק, טביעת מטבעות, הכנת דרכים ותעלות השקיה). העיר כמרכז דתי בגדאד עיר מוסלמית בגדאד במאה ה-10 הייתה בירה של אימפריה מוסלמית, אך חיו בה גם נוצרים ויהודים. המאמינים המוסלמים נחלקו לסונים ושיעים, ושרר ביניהם מתח מתמיד, בעיקר בתקופה הבויהית בבגדאד, שהתאפיינה במדיניות פרו-שיעית מצד השליטים הבויהים. כך התעוררו עימותים בין הקבוצות, ולעתים קרובות תקפו סונים מרובע באב אל-בצרה את השיעים שהיו מרוכזים ברובע אל-כרח'. כבירת אימפריה מוסלמית הייתה בגדאד מרכז לאכיפת חוקי האסלאם. ההלכה האסלאמית מכונה שריעה, והיא כוללת את כל החוקים והציוויים החלים על המוסלמי. הלכה זו נתפסת כאלוהית, נצחית ומקודשת, ולא כמעשה ידי אדם. אבל ההלכה האסלאמית מותרת לפירוש ולהרחבה בידי אדם. תפקידה העיקרי של המדינה המוסלמית היה לקיים ולאכוף על האדם את אורח החיים המוסלמי, כפי שהוא עולה מן החוק האלוהי. האסלאם אינו מכיר במדינה כגוף ריבוני המוסמך לחוקק חוקים חילוניים. בחיי היום-יום עלו שאלות פוליטיות שלא נמצאה להם תשובה במסגרת ההלכה האסלאמית, לכן שקדו חכמי ההלכה המוסלמים בבתי מדרש מיוחדים לפתח את חוק השריעה ולהתאימו למציאות משתנה. הח'ליף עצמו קיים מגע הדוק עם חכמי ההלכה והקצה להם מקום בפמלייתו. לאחר מחלוקות נקבעו שורשיה העיקריים של ההלכה האסלאמית. אסכולות המשפט של האסלאם פועלות בבגדאד במאות 8-9 החלו מתגבשות בח'ליפות העבאסית כמה אסכולות (גישות) משפטיות - בהתאמה לשימוש בשורשי ההלכה. מייסדי האסכולות וממשיכיהם יצרו את הכיוונים המרכזיים במשפט האסלאמי מאז ועד ימינו. בבגדאד של המאה ה-10 התקיימו כל האסכולות המשפטיות והשפיעו על חיי המשפט בעיר. שתיים מהן חשובות במיוחד לדיון בחיים בבגדאד: n ההלכה האסלאמית - מבוססת על ארבעה שורשים: הקראן, הסנה, הסכמת הכלל (אל-אג'מאע), וההיקש (אל-קיאס). יש המוסיפים שורש נוסף: מנהג המקום. n האסכולות המשפטיות - האסכולה החנפית, האסכולה החנבלית, האסכולה המאלכית והאסכולה השאפיעית. האסכולה המאלכית נוסדה בידי מאלכ אבן אנס (697-715) מן העיר מדינה, והתקבלה בעיקר במצרים ובארצות המערב. מאלכ ליקט את מסורות החדית' (ראו עמ' 79) של העיר מדינה, וראה בהן מסורות המחייבות את כל המוסלמים. האסכולה השאפיעית נוסדה בידי א-שאפיעי (768-820) שישב בחצי האי ערב, בבגדאד ובמצרים. א-שאפיעי נחשב לגדול חכמי המשפט האסלאמי, שהסתכסך עם העבאסים. הוא השתית את המשפט אך ורק על החדית' ועל היקש (אל-קיאס).
|
|