|
|
صفحة: 72
העבדים לא היו זכאים למלא כל תפקיד רשמי, אבל לעתים קרובות האצילו אדונים עשירים מסמכויותיהם לעבדיהם, ולעתים נמצאו עבדים שהחזיקו במשרות רמות ממשרותיהם של אזרחים מן השורה. שחרור עבדים, בעיקר כאלה שקיבלו עליהם את דת האסלאם, נחשב לרצוי מאוד. השחרורים היו מתבצעים באמצעות צוואת האדון, ולעתים היה העבד, שחסך סכום כסף מספיק, פודה את עצמו ויוצא לחופשי. לאחר השחרור היה העבד המשוחרר מוסיף לקיים זיקה לאדוניו ונעשה מעין בן חסות לאדונו. החזקת עבדים לא הייתה נחלת עשירים בלבד; לעתים קרובות היו גם עניים מחזיקים עבד. בתי המגורים בבגדאד מעידים על הריבוד החברתי הבתים בבגדאד ורמת החיים בהם נבדלו אלו מאלו לפי השכונות והאזורים השונים בעיר ולפי רמת החיים והאמצעים של התושבים. בבגדאד היו שכונות של עשירים ושכונות של עניים. עשירי בגדאד, ובהם הח'ליפים, הפקידים וסוחרים עשירים, התגוררו בארמונות ובאחוזות בנות שתי קומות או יותר, שהיו בהם מרחצאות פרטיים וגנים מטופחים. ארמונות ואחוזות אלו היו מחולקים בדרך כלל לשלושה אזורים, שכל אחד מהם הוקף בחומה: אזור הנשים, אזור המשרתים וחדרי האירוח. חדרי הקומה השנייה נחשבו ליוקרתיים, במיוחד בקיץ, והוענקו לעתים לאורחים מכובדים. לעתים קרובות נמתחה אכסדרה (מעין מבוא ולו תקרה על עמודים) או מסדרון בין השער החיצוני של הבית לחצר הפנימית. אכסדרה זו שימשה כניסה מהודרת לבית או מקום המתנה לאורחים. בבתים מסוימים, בעיקר אלו הסמוכים לחידקל, היו מרפסות ששימשו למנוחה ולרגיעה. בני המעמד הבינוני התגוררו בבתים בני קומה אחת. העניים התגוררו בבקתות, בצריפים ואפילו בסוכות. היו גם אנשים שהתגוררו בבתים שכורים. מי שלא יכול להרשות לעצמו לבנות או לשכור אפילו צריף, נאלץ לחפש בלילות קורת גג לראשו בחורבות או במסגדים. הבתים נבנו מחומרים שונים: בוץ נוקשה, לבנים שרופות בשמש או בתנור, עץ, חצץ ואבן. השימוש בלבנים שרופות היה נפוץ בבניין היסודות והקירות, ואילו הדלתות, החלונות והגגות היו עשויים עץ. גגות הבתים בבגדאד היו שטוחים. בחורף הובילו מרזבים עשויים חרס את מי הגשמים מן הגגות אל בורות ניקוז שנחפרו בסימטאות. בלילות הקיץ החמים נהגו תושבי בגדאד לטפס אל הגגות השטוחים ולישון מתחת לכיפת השמים. משקופי הבתים היו ישרים ואופקיים, ורק לעתים רחוקות נבנו כקשתות. החלונות מולאו בעיגולים של זכוכית צבעונית. בקומות הקרקע היו לעתים קרובות חלונות-דלת שנפתחו אל הרחוב והיו עלולים לסכן רוכבי חמורים לא זהירים. אחד מתפקידיו של המחתסב, המפקח על השווקים, היה הדאגה לתיקון מפגעים מעין אלה (עמ' 76-77). בילוי בגן, ככל הנראה בבגדאד ציור בגואש ובזהב, המאה ה-.16
|
|