|
|
صفحة: 62
פרק ד: עיר ומדינה: בגדאד בירת האימפריה בגדאד - עיר מתוכננת שיקולים בייסודה של בירה חדשה ומשמעותם העיר בגדאד נבנתה על ידי הח'ליף השני לבית עבאס - ג'עפר אל-מנצור (כיהן כח'ליף בשנים 754-775 לסה"נ) - ונעשתה בימיו לבירת הח'ליפות העבאסית. בניית העיר נמשכה כארבע שנים (762-766 לסה"נ). על פי העדויות ההיסטוריות, השתתפו בבנייתה כ-100 אלף בעלי מלאכה מרחבי הח'ליפות, ובעת הבנייה היה לכל אחד מרובעי העיר מפקד מיוחד, שחייליו פיקחו על הביטחון והסדר. האתר שעליו נבנתה העיר נבחר לאחר בדיקה מדוקדקת של השיקולים הצבאיים, הכלכליים, והאקלימיים: היה זה מישור על הגדה המערבית של נהר החידקל שאדמותיו היו פוריות ומעובדות; באזור נבנתה רשת תעלות מים לשתייה ולחקלאות; האקלים היה נוח וממוזג; דרך ראשית עברה במקום, ושיירות סוחרים נהגו להיפגש שם. תנאים אלו הבטיחו אספקה סדירה של סחורות ומים לצבאות ולתושבי העיר. העברת בירת הח'ליפות מדמשק, שהייתה בירת ח'ליפות בית אמיה (עמ' 31), לבגדאד - הייתה כרוכה בשינויים רבים: א.שינוי פוליטי: ח'ליפי בית עבאס נטו להתרחק מדמשק ומחצי האי ערב, שבהם התרכז עיקר התמיכה בח'ליפות בית אמיה; הם ביקשו לכונן את מרכז הח'ליפות שלהם במקומות שהיו בעבר בשליטת הממלכה הפרסית- הססאנית. אזורים אלו היו מאוכלסים במוסלמים חדשים, שלא היו ממוצא ערבי, ומהם שאבה הח'ליפות העבאסית את עיקר כוחה. המוסלמים החדשים הרכיבו את גרעין התנועה שקמה נגד ח'ליפות בית אמיה, והעבאסים יכלו לסמוך על תמיכה מתמשכת מצדם. ב.שינוי תרבותי: האימפריה המוסלמית הושפעה יותר ויותר מן הפרסים ותרבותם, עם זאת דת האסלאם והלשון הערבית שמרו על מקומן. ג. שינוי חברתי: הארגון השבטי הערבי, שהיה קיים בערים המוסלמיות בראשיתן, הלך ונעלם; האריסטוקרטיה הערבית, שהתבססה על קשרי דם, הלכה והדלדלה; והמוסלמים החדשים, שלא היו ממוצא ערבי - ובהם אנשי עסקים וסוחרים, בעלי מלאכה, תיאולוגים (הוגי דעות בתחום הדת) ופילוסופים - הלכו וכבשו את מקומם בח'ליפות העבאסית. ד.היבט כלכלי: המעבר מדמשק לבגדאד הושפע משגשוג כלכלי. במפרץ הפרסי הלך והתפתח צי סוחר, והמסחר הגיע להיקפים בינלאומיים, וכתוצאה מכך מוצרים מכל רחבי הח'ליפות זרמו בשפע אל בגדאד הבירה. בחירתה של בגדאד על ידי הח'ליף אל-מנצור הוא בא לאזור הגשר [אשר על החידקלר וחצה אותו במקום הנוכחי של קצר א-סלאם (ארמון השלום). אחר כך התפלל את תפילת המנחה. זה היה בקיץ. באתר הארמון הייתה כנסייה של נזיר. הוא לן שם, והתעורר בבוקר אחרי המתוק בלינות עלי אדמות והנעים בלילות. הוא קם, וכל אשר ראה מצא חן בעיניו. ואז אמר: "זה המקום אשר בו אבנה. האספקה תגיע אליו מן הפרת והחידקל וממכלול של תעלות. לגדודי הצבא ולהמון האוכלוסייה רק מקום שכזה יתאים." אז קבע [אל-מנצורר את דמותה [של בגדדר והקציב [את הכספיםר לבנייתה. במו ידיו הניח את לבנת הבניין הראשונה. (א-טברי, "ההיסטוריה של השליחים והמלכים", בתוך: א' חוראני, היסטוריה של העמים הערביים, עמ' 70) 1 מדוע החליט הח'ליף אל-מנצור להקים את בירת הח'ליפות דווקא במקום זה? ענו על פי התעודה ועל פי המידע שבפרק. 2 אילו פעולות נקט אל-מנצור על מנת לקדם את בניית העיר, ובאילו תחומים? בגדאד - עיר עגולה בגדאד נבנתה בתכנון מיוחד כעיר עגולה דמוית מבצר ענק (תרשים עמ' 63). כותבים מוסלמים מתארים את צורתה החדשנית והמקורית; יחד עם זאת - מבנים עירוניים דומים היו ידועים, בעיקר בתרבות המסופוטמית ובתרבות הפרסית. העיר אורוק, למשל, הייתה בנויה בצורה כמעט מעגלית, וידועות לנו עוד ערים עגולות או סגלגלות (אליפטיות),
|
|