|
|
صفحة: 45
האוניברסיטאות נוצרו בהדרגה, באופן דומה להתאגדויות ולגילדות אחרות בימי הביניים. בדרך כלל ניתן לאוניברסיטה כתב זכויות, לאחר שבאותו מקום כבר התקיים זמן מה מרכז לימודי. תחומי הידע הראשונים שהתגבשו כמקצועות אקדמיים היו לימודי המשפטים והרפואה. האוניברסיטה הראשונה באירופה קמה בבולוניה שבאיטליה (1088) והתפרסמה בלימודי המשפטים, שבמסגרתם למדו באוניברסיטה זו את החוק הרומי - תחום לימודי שהלך והתבסס באירופה. לעומת זאת האוניברסיטה של סלרנו, אף היא באיטליה, הייתה מרכז חשוב ללימודי רפואה. לעתים התפתחה אוניברסיטה אחת כתוצאה מהגירת תלמידים מאוניברסיטה אחרת. כך למשל קמה בשנת 1209 אוניברסיטת קיימברידג' כתוצאה מהגירת סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד, וכך גם נוסדה במאה ה-15 אוניברסיטת ליפציג בגרמניה כתוצאה מהגירת מחאה של סטודנטים ומורים מאוניברסיטת פראג (עמ' 111). האוניברסיטה הוגדרה כהתאגדות כנסייתית, ולכן נחשבה למוסד שאינו תלוי בשליט המקומי. שפת ההוראה בכל האוניברסיטאות הייתה לטינית, ומסלול הלימודים היה אחיד. כמו כן היו התארים שהעניקו האוניברסיטאות בסיום כל אחד משלבי הלימודים - תארים אחידים. אל האוניברסיטאות שהתפרסמו נהרו תלמידים רבים מאזורים גיאוגרפיים שונים. כשאר הגילדות בערי ימי הביניים, שימשה גם האוניברסיטה הן כמרכז מקצועי והן כמסגרת חברתית, תרבותית ודתית, שבה היו נהוגים העזרה והערבות ההדדית, ביקור חולים, השתתפות בטקסים ובתהלוכות ובילוי משותף. ברוב האוניברסיטאות תחילה למד כל סטודנט בפקולטה למדעי הרוח, וזו שימשה כהכנה לפקולטות האחרות. חלק מן הלימודים בפקולטה זו היו למעשה לימוד שבימינו היה מוגדר כלימוד תיכוני. תלמידי הפקולטה למדעי הרוח היו בני 14-16 ולעתים אף צעירים יותר, והם למדו שבעה מקצועות, שנקראו שבע האמנויות החופשיות. בסיום לימודיו קיבל הסטודנט תואר מגיסטר והיתר הוראה ללמד בפקולטה למדעי הרוח. חלק מן הסטודנטים המשיכו בלימודים באחת הפקולטות העליונות: משפטים, רפואה או תיאולוגיה. לאחר שנות לימוד רבות נוספות זכה הסטודנט לתואר דוקטור ולזכות להורות באחת מן הפקולטות האלה. המורים בפקולטות העליונות נחשבו לנכבדי האוניברסיטה והם לבשו גלימות וכיפות מיוחדות. בעלי התפקידים הניהוליים היו הדיקנים, שעמדו בראש כל פקולטה, והרקטור שעמד בראש האוניברסיטה. כמו הקומונות העירוניות והקורפורציות למיניהן - גם האוניברסיטה הייתה גוף שחתר להשגת אוטונומיה. במאבקה להשגת אוטונומיה נאלצה האוניברסיטה להתמודד הן עם שלטונות העיר הן עם הבישוף המקומי שבתחום רשותו נמצאה. האוניברסיטה שאפה להיות בלתי תלויה במוסדות ובבתי הדין העירוניים. הצידוק לחירות זו נבע מכך שהאוניברסיטה נחשבה למוסד כנסייתי. הסטודנטים לבשו גלימות, וכמנהג הכמרים היו מגלחים את ראשם ומותירים את היקף השיער בלבד. בתקופת לימודיהם היה עליהם להישאר רווקים. לעתים הושגה האוטונומיה של האוניברסיטה רק לאחר מאבקים אלימים בין n שבע האמנויות החופשיות - בלטינית: Liberales .Artes דקדוק לטיני, רטוריקה (אמנות הנאום) ודיאלקטיקה - בשלוש השנים הראשונות; אריתמטיקה (חשבון), גיאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה - בשלוש השנים הבאות. שבעה מקצועות אלו נחשבו החל בתקופה ההלניסטית למקצועות היסוד, והוגדרו בסוף העת העתיקה כחלק מתכנית הלימודים הנוצרית. תלמידים באוניברסיטה של בולוניה, איטליה תבליט שיש, המאה ה-.14
|
|