תושבי העיר נאבקים על חירויות

صفحة: 41

של הניידות החברתית נוצר הודות להענקת חירויות על ידי שליטים ואדוני העיר או בתהליך הדרגתי של כיבוש חירויות על ידי קבוצות שהיו תחילה נטולות חירויות. החל במאות 10-11 נאבקו הערים להשגת חירויות קיבוציות עבור תושביהן, כולל מתיישבים חדשים ואיכרים משועבדים שנמלטו מאדוניהם (עמ' 42). המאבק לחירויות היה הצעד הראשון לקראת אוטונומיה - שלטון עצמי. ההתקדמות במתן החירויות הייתה שונה ממקום למקום: א. ערי איטליה היו המובילות בשרשרת החירויות של ערי אירופה. שגשוג המסחר בערים אלו ביסס את מעמדם של הסוחרים על חשבון האצילים. לחוק העירוני הייתה השפעה על אזור הכפר, בעיקר באיטליה. בשטחים שהיו כפופים לשלטון העירוני נעלמה הצמיתות בהדרגה; ובמקביל לחיסול קשרי התלות הפאודליים - קמה שם אוטונומיה עירונית. ב. רוב הערים באנגליה, בגרמניה ובצפון צרפת נאלצו להסתפק בפריבילגיות, אך נותרו כפופות לשלטון המלכותי והפאודלי. הערים נבדלו אלו מאלו בדרך השגת החירויות: בערים החדשות, שאך זה יושבו, ושבהן היה לאדוני העיר עניין להעניק זכויות יתר כדי למשוך מתיישבים חדשים, הייתה הדרך להשגת חירויות קלה יותר. בערים הוותיקות, לעומת זאת, התקשו תושבי העיר לשנות את הסדר הקיים ולהשיג עוד חירויות. בערים אלו התרחשו לעתים מאבקים נגד אדוני העיר, חלקם מאבקים אלימים. היו מקרים שהאדונים והמלכים הכירו ביתרונות שישיגו אם יסייעו לקבוצות התושבים: הם יקבלו תמיכה כנגד אויבים מבחוץ ויוכלו להתבסס כלכלית מכספי היטלים ומסים שיגבו מן הפעילות הכלכלית בעיר. תושבי הערים הישנות ביקשו להשיג את חירויותיהם מאדוניה של העיר (הנסיכים והבישופים) שהיו בעלי הסמכות הכלכלית והסמכות השיפוטית. בזכות סמכויות אלו יכלו אדוני העיר לגבות מסים, לשפוט בדין ולטבוע מטבעות. בערים שבאזור מערב גרמניה, למשל שטרסבורג, וורמס ושפיירה, היה הבישוף הגורם בעל הסמכות העליונה עד המאה ה-.12 מציאות זו השתנתה בעקבות העלייה בכוחם של הסוחרים העשירים. מודעותם של הסוחרים לכוחם ותביעותיהם לאוטונומיה גרמו למתיחות בינם ובין אדוני העיר, שביקשו כמובן לשמר את שלטונם ואת מעמדם. והדוכס שיגר שליחים לערים ולממלכות הצפון, דנמרק, שבדיה, נורבגיה, רוסיה והציע שלום, כדי שיהיה להם מעבר חופשי וגישה אל עירו ליבק. והוא הקים שם מטבעה (בית מלאכה ליצירת מטבעות) [וכונןר מס שווקים [והעניקר זכויות עירוניות מצוינות. ומאותה עת שגשג וצלח מעשה [ידיהם של בניר העיר ונתרבה והתעצם מספר אוכלוסיה. (ע' ג'יניאו, מתפללים, לוחמים ועמלים באירופה הלאטינית במאות ה'-י"ב, חלק שני עמ' 614-616) 1 כיצד הגיעו מתיישבים לעיר ליבק? 2 "בראות האיש בעל התושייה את יתרונות המקום..." - מה היו יתרונות המקום שבו התפתחה העיר ליבק? 3 כיצד תרם דוכס סקסוניה לשגשוגה של ליבק? תושבי העיר נאבקים על חירויות אחד הגורמים שהניעו את השינויים החברתיים והכלכליים של ימי הביניים ואת התהוות החברה העירונית - היה הניידות החברתית. פירושה של ניידות חברתית הוא מעבר של יחידים וקבוצות ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר. הניידות החברתית ביטאה מהפך רעיוני חשוב בחברה של ימי הביניים ועמדה בניגוד למה שהיה קיים בחברה הפאודלית. החברה הפאודלית הייתה בנויה ממעמדות שלא הייתה ביניהם ניידות. שררו בה פילוג בין בני חורין לאלה שלא היו בני חורין, ושאיפה לקביעות מעמדית. המצב החדש העיר ליבק - מראה הנמל והשער תחריט עץ, המאה ה-.16

السابق  |  التالي