|
|
صفحة: 37
השפעותיה של המהפכה הדמוגרפית העלייה הדמוגרפית (הגידול באוכלוסיה) של המאה העשירית הייתה תחילתה של תגובת שרשרת שעדיין לא נגמרה, כעבור אלף שנים. בהדרגה, משהפכה המהפכה הדמוגרפית להיות מהפכה חקלאית, וזאת בתורה הפכה להיות מהפכה מסחרית, עברה אירופה הקתולית ממקומה בזנב ההתפתחות הכלכלית העולמית אל ראשה. ואז, במשך המאות הארבע עשרה והחמש עשרה עברה משבר חדש, אשר השפיע כפי הנראה על העולם כולו. התקדמותה הופסקה לזמן מה, אולם היסודות המוצקים שהונחו על ידי המהפכה המסחרית של ימי הביניים התגלו כיציבים די הצורך לשאת ולתמוך בדחף האדיר של המהפכה התעשייתית, למן המאה השמונה עשרה ואילך. (ר' לופז, לידתה של אירופה, עמ' 139) ערים נוספות התפתחו בסמוך לנתיבי מסחר ראשיים שעברו ביבשה או ליד שפכי הנהרות (ששימשו כערוצי מסחר). ערים התפתחו גם לחופי מפרצים, במקומות שנהר אחד נשפך לנהר אחר או במקומות שבהם היו פורקים את הסחורה מן הנהר וממשיכים להובילה ביבשה. עד מהרה נעשו ערים אלו מקומות מפגש לסוחרים, והן הלכו ושגשגו. עוד במאות 9-10 ניכר אופיין המיוחד של ערי הנמל האיטלקיות. העיר הראשונה שהתקיימה ממסחר בלבד הייתה ונציה. תעודות המצויות בידינו מראות כי כבר בראשית המאה ה-10 מצוינים אנשי ונציה כמי ש"אינם חורשים את האדמה, אינם זורעים ואינם אוספים את הבציר", כלומר - אינם עוסקים בחקלאות. במקביל החלו עוד ערים, כגון פיזה וגנואה, להתקיים בעיקר ממסחר, אם כי לא רק ממנו. המסחר לא נותר זמן רב נחלתן של ערי הנמל האיטלקיות בלבד, הוא חדר בהדרגה גם לפנים הארץ. בתוך חומות הערים ישבו אצילים עשירים ובורגנים זעירים, והתקיימה בהן תנועה ערה של כסף וסחורות. הערים החלו לשמש יעד להגירה של אוכלוסייה כפרית שרצתה לשפר את מעמדה. גם אצילים, בעיקר בנים למשפחות גדולות שאחוזותיהן פוצלו, חיפשו במסחר העירוני הזדמנויות חדשות. כתוצאה מכך התחילו כבר במאה ה-10 הערים האיטלקיות לגדול במידה ניכרת. מחיר הקרקע בעיר עלה, וחזות פני העיר השתפרה: הרחובות רוצפו, והוקמו בתי מרחץ ציבוריים. עם שגשוג המסחר גדלו הערים והתפשטו מחוץ לחומות. הוקמו פרברים שסימנו את השינוי העמוק בתפקודה של העיר: מעיר בישוף או עיר מבצר - לעיר שבמרכזה הסוחרים וצורכיהם. עם הזמן הקיפו גם השכונות החדשות את עצמן בחומה לצורכי הגנה, ולעתים אף האפילו על עיר המבצר או על עיר הבישוף שלצדן הוקמו - ונעשו החלק העיקרי של העיר. ישיבתם של אנשי העיר בתוך החומות המגינות, או בסמוך למבצר, היא המקור לשימוש במונח בורגנים כמציין את תושבי הערים, משום שבורג בחלק משפות אירופה משמעה - מבצר. משום כך דבק המונח במעמד הסוחרים העירוני, והוא תקף עד ימינו. להתפתחות הערים באירופה היה אופי שונה באזורים השונים, והיא קשורה לדרך הקמת העיר - אם התבססה על יסודותיה של עיר קודמת, שהייתה קיימת באותו המקום, או שהוקמה כעיר חדשה. אפשר לחלק את מאפייני ההתפתחות העירונית באירופה בימי הביניים על פי שלושה אזורים עיקריים: 1 אילו מהפכות התחוללו בימי הביניים בהשפעת המהפכה הדמוגרפית? 2 הסבירו מה מייחד כל מהפכה ומה הקשר בין המהפכות. 3 כיצד, לדעת לופז, השפיעו המהפכות האלה על אירופה? תהליך העיור במרכז אירופה ובמערבה גובר כאמור, ערים ששרדו מתקופת האימפריה הרומית, כגון קלן (גרמניה של ימינו) ומילנו (איטליה של ימינו), הוסיפו להתקיים בזכות מושבו של הבישוף בהן (מפה 10 עמ' 36). ערי הבישוף שימשו כמרכזים מינהליים של הכנסייה, ולעתים התקיים לצדן שוק מקומי קטן, שבו התנהל מסחר של תוצרת מקומית או של תוצרת חיונית מיובאת, כגון מלח ותבלינים אחרים. מאחר שלא היו מדינה וצבא שיגנו על תושבי האזור, הרי שבזמן מלחמה נהגו התושבים לברוח אל עיר הבישוף כדי למצוא הגנה בין חומותיה. ערים נוספות התפתחו בקרבת מבצרים: בעקבות גל פלישות של שבטים לאירופה (עמ' 27) הקימו נסיכים מבצרים לצד שרידי הערים העתיקות וביצרו מחדש חומות ישנות. בכל מבצר נכח משמר אבירים, והיו בו מגדל ששימש למגוריהם של אדוני המבצר, כנסייה וכוהני דת, וכן מחסנים שבהם אוחסנו התבואה ואספקה אחרת שנגבתה כמסים מתושבי הסביבה תמורת ההגנה שסיפק להם המבצר בשעת סכנה. כאשר השתכלל והתרחב הייצור החקלאי, והמסחר למרחקים התחדש - השתנה אופיים של המבצרים. החל במחצית השנייה של המאה ה-10 החלו סוחרים להצטופף בירידים שהתקיימו בקרבת המבצר מפני שביקשו את הגנת חומותיו במצב של חוסר יציבות והעדר ביטחון אישי. כך החלו להתפתח בקרבת המבצרים אזורים שהפכו בהדרגה לערים - ערי מבצר. לעתים התפתח הכפר הסמוך למבצר - ונעשה עיר.
|
|