|
|
صفحة: 35
העיר באירופה הנוצרית תשתית כלכלית וחברתית תורמת לעיור בימי הביניים רווח באירופה סדר חברתי צבאי הקרוי פאודליזם. הפאודליזם התבסס על יחסי תלות בין המלך לאצילים. בין האצילים נקבעו יחסי תלות במערכות של נאמנויות וחוזים בין אדונים (סניורים) ווסלים. איכרים עיבדו את האדמות של האצילים ושל עוזריהם, ובתמורה הובטחה להם הגנה מטעם בעלי הקרקע. היחסים הפאודליים עוגנו בתפיסת עולם דתית שטענה כי סדר חברתי זה נתמך ברצון האל. במאות 11-14 השתנו חלקית היחסים החברתיים האלה. עלייתו של מעמד כלכלי בלתי תלוי - המעמד העירוני - פתחה פתח למרקם חדש של יחסים חברתיים והובילה לשינויים שבישרו על דעיכת הפאודליזם. צמיחת הערים בימי הביניים ומעמד הסוחרים שנוצר בהן יצרו מציאות כלכלית, פוליטית ותרבותית חדשה. שלושה גורמים שינו את אופייה של החברה באירופה וביססו את התשתית לעלייתה של העיר הימי-ביניימית: א.שכלול כושר הייצור החקלאי: באזורים שונים באירופה נוצרו בהדרגה התפתחויות טכנולוגיות ושכלולים שהשפיעו על העלייה בתפוקה החקלאית, וזו אפשרה את גידול האוכלוסייה. השיפורים בטכנולוגיה החקלאית כללו כמה חידושים: שימוש בסוג חדש של מחרשה - מחרשה בעלת גלגלים, שהיטיבה לחדור לתוך האדמה ושיפרה במידה ניכרת את התנובה החקלאית; שימוש ברתמה חדשה שהקלה את העול על הבהמות; ופרזול פרסותיהן של הבהמות. בעקבות חידושים אלה החל הסוס, שתפוקת עבודתו גבוהה יותר, לתפוס את מקומו של השור בהובלה, והונהג השימוש בעגלה בעלת ארבעה גלגלים הרתומה לשתי בהמות הבאות בזו אחר זו. עגלה זו החליפה את הדו-אופן שנפוץ קודם לכן. העגלה אפשרה להוביל גושי אבן כבדים וקידמה בכך את שיטות הבנייה והאדריכלות של ימי הביניים. התפתחות טכנולוגית חשובה אחרת הייתה הרחבת השימוש בברזל, במקום השימוש בעץ בראשית ימי הביניים. גורם זה הגביר מאוד את כוחם ואת יעילותם של כלי העבודה - למשל של להבי המחרשה, שמעתה היו חלקים גדולים יותר שלהם עשויים ברזל. בתקופה זו החלו להנהיג גם שיטת זריעה חדישה - מחזור זריעה תלת-שנתי. עוד התפתחות חשובה ששינתה את כושר הייצור החקלאי ואחר כך השפיעה גם על התפתחות הייצור בערים הייתה הקמת טחנות המים וטחנות הרוח. ב.גידול האוכלוסייה: לפי ההערכות, החלה אוכלוסיית אירופה לגדול בהתמדה החל במאה ה-.9 מניחים כי בתקופה שבין המאה ה-11 למאה ה-14 לסה"נ גדלה אוכלוסיית אירופה מ-46 מיליון ל-73 מיליון בני אדם. אחת התוצאות הראשונות של גידול האוכלוסייה התבטאה בהגירה של איכרים רבים בשל מחסור באדמות לעיבוד. במקומות שאליהם היגרו האיכרים, התפתחו ערים. ג.שגשוג המסחר: בתחילת ימי הביניים השתדלו כל אדם וכל אחוזה להפיק את רוב צורכיהם בעצמם, והמסחר באותם ימים היה מועט ודל. בתקופה זו הביאו הסוחרים מוצרי מותרות אל ביתם של העשירים, ומוצרים בסיסיים - כמו מלח - אל האיכרים. לעומת זאת, בתהליך שהתחולל בין המאה ה-10 למאה ה-14 הפך המסחר לגורם מרכזי בהרגלי הצריכה היום-יומיים של תושבי אירופה. היה זה שינוי מכריע בחיי האנשים, והוא זכה לכינוי המהפכה המסחרית. n פאודליזם - סדר חברתי צבאי שנוצר בממלכה הפרנקית, הממלכה הגדולה והחשובה ביותר שהוקמה בשטחי האימפריה הרומית לשעבר, בשטח המשתרע על פני צרפת, בלגיה, עמק הריין ושוויץ של ימינו. בהעדר משק כספים של ממש נהגו המלכים להעניק לאצילים קרקעות בתמורה להבטחת נאמנותם. עם הזמן נחלש כוחה של המלוכה, והתחזק כוחם של האצילים בעלי הקרקעות הגדולות. ואולם גם האצילים חילקו לאחרים מקרקעותיהם בתמורה לנאמנותם. לאחר זמן התקבעה מציאות זאת ויצרה בהדרגה מצב ששיעבד לקרקע הן את האצילים והן את האיכרים: האצילים - מכוח סבך יחסי הנאמנות שלהם, והאיכרים - מתוך הצורך בהגנה ובחסות. n וסל - אדם שנשבע אמונים לאדון פאודלי והתחייב לשרת בצבאו תמורת הגנה, ולרוב גם תמורת נחלה, שקיבל ממנו. n מחזור זריעה תלת-שנתי - מחזור זריעה מתבסס על העיקרון כי כל אדמה שאינה מקבלת דשנים חייבת לנוח מדי פעם בפעם כדי שתוכל להוסיף ולהניב תנובה חקלאית. במחזור הזריעה הדו-שנתי לא עובדה מחצית מן השדה כל שנה. לפי השיטה החדשה - מחזור זריעה תלת-שנתי - רק שליש מן השדה לא עובד, ושני השלישים האחרים נזרעו בתקופות האביב והסתיו. שיטה זאת איפשרה לעבד שטח גדול יותר, לגוון את היבולים ולאזן יבול גרוע ביבול טוב יותר באותה שנה עצמה.
|

|