|
|
صفحة: 34
שינויים פוליטיים משפיעים על מעמד הערים בעולם המוסלמי הערים היו כפופות לשלטון המוסלמי המרכזי, תחילה בדמשק - בירת הח'ליפים מבית אמיה - ואחר כך בבגדאד - בירת הח'ליפים מבית עבאס. השלטון המוסלמי הריכוזי היה המשך טבעי למסורות השלטון שקדמו לו. כאמור, קודם לכן שלטו בשטחים אלו שתי אימפריות ריכוזיות מובהקות - ממלכת ביזנטיון והאימפריה הפרסית-הססאנית (עמ' 25). גם השלטונות הביזנטיים וגם השלטונות הססאניים העמידו בראשות המינהל העירוני את נציגיהם ולא נציגים מתושבי העיר. בהשפעת שינויים פוליטיים בח'ליפות השתנה מעמד הערים. במאה ה-10 הגיע לשיאו תהליך התפוררות הח'ליפות העבאסית ועלייתן של שושלות מקומיות שהקימו את הח'ליפויות העצמאיות. ראשיתו של תהליך זה עוד במאה ה-8, כשהוקמו הח'ליפויות העצמאיות בספרד המוסלמית ובצפון אפריקה, המשכו - באמצע המאה ה-9 באזור מרכז אסיה, ושיאו - במאה ה-.10 בהשפעת אירועים אלו - הערים, שהיו כפופות להנהגה המרכזית של כל מדינה מוסלמית, נטו לעתים לצד השושלות המקומיות. לכן בהדרגה, בעיקר מהמאה ה-14 ואילך, איבדו הערים ברחבי העולם המוסלמי את צביונן האחיד, וכל שושלת השפיעה באופן אחר על הערים שבשליטתה. מבזק הח'ליפים היו יורשיו של מחמד, מייסד דת האסלאם, והם הקימו אימפריה רחבה שהשתרעה על פני אזורים באסיה, אפריקה ואירופה. הח'ליפים כבשו ערים קיימות, פעלו לפיתוחן וגם בנו ערים חדשות, שהחלו כמחנות צבא והתפתחו למרכזי מסחר ותרבות. העיר המוסלמית התאפיינה במספר עצום של סוחרים. חלק מן הערים החדשות, כמו בגדאד וקהיר, נבנו לפי תכנית מדוקדקת. מבנים מסוימים, שאפיינו את העיר של העת העתיקה, הוסיפו להתקיים גם בעיר המוסלמית. בלב כל עיר מוסלמית גדולה ניצב המסגד המרכזי, ולידו בית המשפט הראשי, בתי הספר וחנויות ספרים או תשמישי קדושה. באזורים אחרים של העיר פעלו השווקים וחנויות לממכר סחורות למיניהן. הערים היו כפופות לשלטון המוסלמי המרכזי, ולא היו זכויות מיוחדות שהבדילו בין תושבי הערים לבין שאר הנתינים. רוב תושבי העיר גרו ברבעים מחוץ למרכז העיר. האימפריה והתרבות המוסלמית יצרו יחידה כלכלית גדולה שקישרה בין הים התיכון לאוקיינוס ההודי ואפשרה תנועת סוחרים וצמיחת ערים גדולות בין שני האזורים האלה. מוצרי מזון יובאו לערים המוסלמיות מן הסביבה הקרובה, בעוד שמוצרי מותרות יובאו לרוב בסחר בינלאומי מאזורים מרוחקים. עד המאה ה-10 לסה"נ היה המסחר במזרח התיכון מצומצם למדי, והוא התבצע בנתיבי המסחר שבין ספרד והמגרב לבין מצרים וסוריה. במאה ה-10 גדל המסחר עם ונציה ואמלפי, ערי נמל איטלקיות. השגשוג הכלכלי הביא לעלייה בחשיבות הכסף בכלכלת המזרח התיכון: תהליך זה התבטא בהתפתחות המטבעות המקומיים ומערכת כספים בינלאומית מוסכמת. בעקבות היחלשותה של הח'ליפות במאה ה-10 לסה"נ, נעשו הערים פעמים רבות למוקדי הכוח של השושלות המקומיות.
|
|