|
|
صفحة: 28
לצד הערים הוותיקות ששרדו במעבר מתקופה לתקופה, נוספו ערים חדשות. ערים אלו קמו בצפון אירופה (בריטניה וסקנדינביה של ימינו). היו אלו ערי מסחר; הן הוקמו בחופים הצפוניים של אירופה ונעשו ערי נמל שוקקות. באמצעותן התנהל מסחר ענף בין האזורים הצפוניים של אירופה ובין אזור הים השחור. הצרכנים של הסחר הבינלאומי בראשית ימי הביניים היו מועטים, ויש האומדים אותם בכמה עשרות-אלפים בלבד. היו אלו אצילים, עשירים ואנשי כמורה גבוהה, שהיה ביכולתם לקנות ולהחזיק מוצרי מותרות. הספקים היו לעתים קרובות יהודים שסחרו במזון, בעבדים, ביין ובמלח. ספקים אחרים היו תושבי הערים באיטליה, ובהן - ונציה בצפון, אמלפי ונאפולי בדרום. הללו סחרו עם העולם הביזנטי והערבי, ומסחרם היה ככל הנראה רווחי, אם כי לא סדיר. המנזר בלבד. עם ייסודן של האוניברסיטאות, בתקופה מאוחרת יותר, רוב המורים היו נזירים. רק בימי הביניים המאוחרים החל הידע להיות גם נחלתם של אצילים, מלכים ויושבי ערים אחרים. המנזרים תוכננו כך שיהיו מרכזים יצרניים הבנויים כעין עיר מוקפת חומה, שבמרכזה ניצב המבנה הארכיטקטוני החשוב ביותר - הכנסייה. הנזירים חיו לפי סדר יום דקדקני שנקבע בתקנון קבוע ושילב מלאכה, תפילה ולימוד. הם שאפו לספק בעצמם את צורכי המנזר. בין המנזר לסביבתו הקרובה התקיימו קשרי כלכלה הדוקים; מלכים ואצילים העניקו למנזרים שטחי אדמה עצומים, ואלה נחכרו ועובדו על ידי איכרים ששילמו למנזר חלק מן היבול. בקרבת חלק מהמנזרים הגדולים נוצרו בהדרגה יישובים עירוניים, שבהם התגוררו בעלי מלאכה וסוחרים. מנזרים מסוימים, כגון מנזר מרטין הקדוש שבעיר טור שבצרפת, נעשו מוקדי משיכה לעולי רגל, והמבקרים הרבים הובילו לכך שאותו מנזר הפך בהדרגה למרכז של חיי מסחר. הכנסייה הנוצרית והמנזרים - גורמים משמרים ומתווכים בין תקופות המנזרים כגורם מתווך בין העירוניות בעת העתיקה לעירוניות בימי הביניים הנזירות הייתה, בעצם, סוג חדש של פוליס; מעין התגבשות משותפת או אחווה קרובה, של אנשים בעלי תפיסת חיים דומה, אשר התקבצו לא רק לשם קיום טקסים מפעם לפעם, אלא לשם חיי קבע משותפים, במאמץ להגיע לחיים נוצריים אמיתיים המוקדשים בשלמותם לעבודת האל [...ר הקשר הקרוב ביותר בין העיר הקלאסית ועיר ימי הביניים נוצר, אם כן, לא על ידי הבניינים והמנהגים שהמשיכו להתקיים, אלא באמצעות המנזר. במנזרים הועתקו כתבי יד של הספרות הקלאסית ממגילות מתפוררות לגווילים קשיחים; כאן נעשה שימוש בשפה הלטינית גם בחיי היומיום [...ר כאן, לפחות בכנסייה הבנדיקטינית, נשמרו השיטות המתקדמות של החקלאות הרומית והרפואה היוונית [...ר המנזרים שמרו על דימוי העיר הקדושה. עם התגבשות הקהילות העירוניות החדשות לאחר המאה העשירית, היה חותמו של המנזר בחייהן עמוק יותר מזה שהוטבע על ידי השוק [...ר כנסיית וסטמיניסטר, כנסיות קלרוואו וסן-דני, מונטה קאסינו ופולדה שלטו בחיים האורבניים (העירוניים) ואפילו בצורות הארכיטקטוניות שהיו נהוגות בערים [...ר (ל' ממפורד, העיר בהיסטוריה, עמ' 210-211) השפעת הכנסייה הנוצרית על היישובים העירוניים חוללה את התמורות החשובות ביותר בתולדות העיר בשלהי קיומה של האימפריה הרומית. בהשפעת מדיניותו של הקיסר קונסטנטינוס הוקמו בערים כנסיות רבות, והן היו גורם מרכזי ביצירת ההמשכיות בין התרבות העתיקה לבין ימי הביניים. על כל עיר והאזור הכפרי הסמוך לה הופקד בישוף, והוא החל למלא את החלל הריק שהותירו המועצות העירוניות. הכנסייה עמדה במרכזה של העיר בימי הביניים המוקדמים. היא שכנה סמוך לאזור השוק, והייתה מוקד משיכה לסוחרים ועולי רגל. במקביל הוקמו סמוך לערים מנזרים, וגם הם משכו אליהם אנשים. לצדם של אלו פרחו ירידי המסחר. לירידים היה חלק חשוב במסחר הפנים-ארצי באותה תקופה. בימי הביניים המוקדמים מילאו המנזרים תפקיד מרכזי, הן בשימור יסודותיה של התרבות העתיקה והן בקיומה של אחווה קהילתית. במערב אירופה שימרו המנזרים באופן כמעט בלעדי את אוצרות הידע האנושי שהועברו מן העת העתיקה. באותה תקופה עדיין לא הומצא הדפוס, ואת הספרים היו מעתיקים על קלף בעט עשוי נוצה. הנזירים העתיקו את הברית החדשה לצורכי הפולחן, וכן כתבי יד בפילוסופיה, רפואה, היסטוריה, שירה ועוד. כך נשתמרו רבות מיצירות התרבות החשובות של העולם העתיק. לפחות עד המאה ה-9 לסה"נ היה הידע מצוי בתחומי 1 באילו מובנים היה המנזר דומה לעיר של העת העתיקה, ובאילו מובנים היה שונה ממנה? 2 כיצד שימש המנזר כגורם מתווך בין העיר העתיקה לעיר של ימי הביניים?
|
|