מזון והנדסה גנטית

صفحة: 201

פיצוח •מה המדענים צריכים לעשות, כדי להמשיך לשפר, בשיטת ההנדסה הגנטית, את חיטת הלחם התרבותית, באמצעות גנים שמקורם בחיטת הבר? אם החיטה עד לפני כ-100 שנים חיפשו חוקרים מארצות שונות את חיטת הבר, אשר ממנה טופחה חיטת הלחם התרבותית, בדרך של השבחה רגילה. הם שיערו שמולדת החיטה היא באזור שלנו, מפני שתנאי הסביבה מתאימים לגידול דגני בר. אך חיפושים של שנים רבות לא עלו יפה. מי שזיהה אותה לראשונה היה אהרן אהרנסון, שמצא אותה בשנת 1906 ליד ראש פינה שבגליל. אהרנסון, שהיה חוקר מבריק, הבין את חשיבות הגילוי של חיטת הבר, והוא קרא לה אם החיטה. אהרנסון סבר, כבר לפני כמאה שנים(!), שהודות לגילוי הזה יתאפשר להכליא את מיני חיטת הלחם בחיטת הבר, וכך נוכל לקבל זני חיטה חדשים. זנים אלה יהיו עמידים ליובש ולמחלות, ויסייעו לפתור את מצוקת הרעב בעולם. ואכן, תגליתו עוררה התרגשות רבה בקהילות המדענים, והוא זכה להכרה ולפרסום עולמי. מאה שנים חלפו מאז, ובימינו, הודות לטכנולוגיות שאהרנסון ובני דורו אף לא שיערו בדמיונם, ניתן לנצל את תגליתו החשובה. מעניין לדעת מידע נוסף על אם החיטה ועל אהרנסון, תוכלו למצוא באתר של רמת הנדיב, בכתובת: http://www.ramathanadiv-edu.org.il/hazav/wheat זני חיטה שונים, בחממה של מכון לחקר הדגנים באוניברסיטת תל–אביב

السابق  |  التالي