|
|
صفحة: 200
במחקר משותף של חוקרים ישראלים ממכון ויצמן למדע ושל אמריקנים, נמצאה דרך לקצר את זמן ההבשלה של גרגרי חיטה, ולשפר את איכות הקמח ואת ההרכב התזונתי של המוצרים שמכינים ממנו. החוקרים הצליחו לבודד מצמח אם החיטה, גן שמקצר את תהליך הבשלת השיבולים, וגם מגדיל את התכולה של חלבונים ושל מינרלים חשובים בגרגרי החיטה. בשיטות של הנדסה גנטית העבירו החוקרים את הגן הזה אל חיטת הלחם התרבותית, וקיבלו צמחי חיטה, המניבים קמח מזין יותר. מטרת המחקר: להשתמש בגנים של הצמח אם החיטה, לפתרון בעיית הרעב בארצות עניות. אם החיטה הוא צמח בר שגדל באזורנו, והוא המקור של חיטת הלחם התרבותית. בתהליך הטיפוח של חיטת הלחם התרבותית, במשך אלפי שנים, אבדו לה תכונות שלא התאימו לאדם (כגון: השיבולת הבשלה התפרקה בשדה, לפני שהספיקו לקצור אותה), אך אבדו לה גם תכונות מועילות (כגון: הרכב החלבונים בגרגרים). אך בזה המחקר לא הסתיים. החוקרים ממשיכים לחפש בחיטת הבר גנים נוספים, שהעברתם אל חיטת הלחם התרבותית תאפשר לחיטה "המהונדסת" לגדול גם באזורים שבהם הטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי לגידול חיטה רגילה, וגם באזורים שבהם איכות מי ההשקיה ירודה. כך יוכלו לגדל את החיטה המשופרת גם בארצות עניות, לשפר את האיכות התזונתית של הלחם ושל מוצרי החיטה האחרים, ולהעשיר את התפריט של האוכלוסייה הסובלת מתת-תזונה או מרעב. 4 חיטת הלחם התרבותית טופחה והושבחה במשך דורות רבים, ועל אף זאת, החוקרים פנו אליה שוב. הסבירו מדוע. הציעו תכונות נוספות שכדאי להעבירן אל חיטת הלחם התרבותית (באמצעות הנדסה גנטית). סיפורו של מחקר חיטה "מהונדסת" לשיפור בעיית הרעב בעולם בשדה החיטה
|
|