|
|
صفحة: 177
שאלה: מה אתם עושים לאחר בחירת הצמחים הרצויים לכם? תשובה: בדרך-כלל, צמחים אלה מהווים מספר קטן מתוך כלל הצמחים שגדלו. את הזרעים של כל אחד מהצמחים שנבחרו מגדלים בנפרד, ומשלב זה ייבחרו שוב רק הצמחים בעלי הפנוטיפים הרצויים, שהם כזכור מעטים, וכך חוזר חלילה במשך כשישה דורות. שאלה: מדוע צריך לגדל שישה דורות של צמחים שכולם נוצרו בדרך של הפריה עצמית? תשובה:כעבור כ-6 דורות שבהם מתקיימת הפריה עצמית, רוב הצמחים שנבחרו הם הומוזיגוטיים לפנוטיפים הרצויים וזהו זן טהור חדש, שאפשר לשווקו לחוות לגידול זרעים, לצורך שיווקם לחקלאים. חשוב שהצמחים שהושבחו יהיו זן טהור, הומוזיגוטי לאותן תכונות; כך נשמרים פנוטיפים אלה בכל הצאצאים גם במהלך הדורות. שאלה:במה השתנתה עבודתך במהלך השנים שבהן אתה עובד? תשובה: כמו שציינתי קודם, במשך כל שנות עבודתי אני משביח צמחים לפי העקרונות של מנדל, כלומר, הכלאה בין הורים ובחירה בצאצאים הרצויים. עיקר השכלול בעבודתי מתבטא בשיטות שבהן אני משתמש: א. קיצור הזמן כיום אפשר לגדל שלושה דורות של צמחי פלפל במשך שנה אחת במקום דור אחד בשנה, הודות לטכנולוגיות, כמו גידול הצמחים בחממות או באזורים, כמו הערבה, שבהם ניתן לגדל צמחי פלפל גם בעונת החורף. קיצור הזמן מתאפשר גם על-ידי הוצאת העבורים מתוך הזרעים שבפרי הקטן, בעודם צעירים, וגידולם לנבטים על קרקע מזון בתנאי מעבדה. כך, במשך שנתיים-שלוש (במקום 6-7 שנים) אנו יכולים לייצר זן חדש של פלפלים. ב. הקלה בתהליך ההכלאה בתהליך השבחה יצרנו זני פלפל חדשים שפרחיהם נקביים כלומר, האבקנים שלהם חסרי אבקה (טור א), ולא בעלי פרחים דו-זוויגיים, כמו אלה הנמצאים בצמחי הפלפל בדרך-כלל (טור ב). הודות לכך, אנו יכולים לבצע הכלאה בין שני צמחים, מבלי שנצטרך לגזור את האבקנים של פרחי ההורה שהועברה אליו האבקה. בנוסף לכך, כדי להקל על המשביח העוסק בהכלאה, אנו מחפשים דרך שבה ההאבקה תיעשה באופן טבעי, על-ידי חרקים (דבורים), ולא באופן מלאכותי, על-ידי האדם, כמו שהיא נעשית היום. פרחי פלפל נקביים פרחי פלפל דו–זוויגיים טור א טור ב
|

|