|
|
صفحة: 112
המפעל של עריכת המשנה מסמל את התהליך שעבר העם היהודי לאחר החורבן . עם חורבן בית המקדש בירושלים חדלה יהודה להיות מדינת מקדש - מדינה שבמרכז חייה עמד המקדש והפולחן שהתקיים בו . חכמי יבנה החלו לפעול לארגון החיים היהודיים ללא מקדש ולהעמקת לימוד התורה . מגמה זו נמשכה על ידי חכמי המרכז היהודי באּושה . חתימת המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא מסמלת שלב מכריע בעיצובה של היהדות - בהתהוות ע ַ ם הספ ֵ ֶ ר . הושלם התהליך של מעבר מבית מקדש לבית מדרש . חכמים הפכו את לימוד התורה בבתי המדרש , בבתי הכנסת ובבתים פרטיים - לעיקר , בצד התפילות הקבועות בבית הכנסת . ההלכה הכתובה היא שעיצבה את חיי העם היהודי בכל מקום . כך התאפשר לעם היהודי לשמור על אחדותו גם ללא המקדש בירושלים . בתקופת הבית השני , כשיהודה הייתה מדינת מקדש , מילאו הכוהנים ששירתו בבית המקדש תפקיד מרכזי בהנהגה ובראשם עמד הכוהן הגדול . לעומת זאת אחרי החורבן , מאז שנת 70 לסה"נ , עברה ההנהגה לחכמים . החוקר י"ל לוין טוען כי החכמים ראו עצמם כאליטה דתית , מרכזם היה בית המדרש והאידאולוגיה שלהם הייתה - לימוד התורה , קיום המצוות והנחלתן לעם תוך התחשבות בצורכי החברה . חוקרים רואים בחכמים את ממשיכי דרכם של ה ּ רּושים פְ בכל הקשור לפירוש התורה ולפסיקת ההלכה . מאז חורבן בית המקדש הקימו החכמים בהדרגה בתי מדרש רבים ויצרו סביבם חוג של תלמידים . מערכות קבורה בבית שערים בית שערים נוסדה עוד בימי החשמונאים אבל פרחה בעיקר בימי רבי יהודה הנשיא . מערכות הקבורה בבית שערים חצובות בסלע ומעריכים כי הן מן המאות ה4-2- לסה"נ . במערכות הקבורה נמצאו עיטורים של תשמישי קדושה וכתובות בעברית , ביוונית , בארמית ובתדמורית .
|
|