|
|
صفحة: 95
ורועה צאן בצעירותו , למד רק לאחר נישואיו , נעשה מורה , ואף הוא יצא להורות בתפוצות . החכמים הקימו בתי מדרש ביישובים שונים . למשל , רבי עקיבא שישב בבני ברק , רבי אליעזר בן הורקנוס שישב בלוד , ורבי יהושע בן חנניה שישב בפקיעין . בבתי מדרש אלה למדו בשעות הערב ובימי שבת וחג תלמידים מבוגרים , שבשעות היום עבדו לפרנסתם . גם צעירים למדו בבתי המדרש . לעתים נהגו צעירים לנדוד אחרי מורה שאצלו רצו ללמוד , ולעתים עברו מבית מדרש של רב אחד למשנהו על מנת לרכוש שיטות לימוד ושיטות פסיקה שונות . היו תלמידים שנהגו לעבור ממקום למקום בעקבות החכמים על מנת ללמוד מהתנהגותם בחיי היום-יום . התורה ולימוד התורה עמדו במרכז החיים הדתיים-לאומיים של העם . בתקופה שהמרכז היהודי היה ביבנה , הנשיא , הסנהדרין והחכמים - הנהיגו את העם . הכהונה הגדולה איבדה את מעמדה בהנהגה בעקבות החורבן , ואת מקומו של המקדש כמקום הפולחן הדתי תפס בית הכנסת שנהפך ל"מקדש מע ַ ט . " החכמים החלו לפתח את לימוד התורה שמילא את החלל שיצר החורבן . החכמים פיתחו מדרשים ומסורות כדי לחזק את היחיד ואת הכלל , וכדי לטפח את הפולחן הדתי גם ללא מקדש . מבזק רבן יוחנן בן זכאי התמודד ביבנה עם השאלה כיצד להמשיך לקיים את הפולחן הדתי ללא מקדש , ולצמצם את החלל שנוצר אחרי החורבן . רבן יוחנן בן זכאי הקים ביבנה בית מדרש ובית דין , ונטל לעצמו חלק מתפקידי הסנהדרין : קידוש החודשים ועיבור השנים . בחלק מן התקנות שתיקן ביקש רבן יוחנן להרחיב את עבודת האל שהתקיימה במקדש , ולהעבירה אל מחוץ למקדש - כזכר למקדש וכזכר לחורבן . עיקרון זה הונהג לגבי תקיעה בשופר בשבת של ראש השנה ביבנה , לגבי נטילת לולב במשך כל ימי חג הסוכות בכל יישוב , ולגבי ברכת הכוהנים בבתי הכנסת . התקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי ניתקו את הפולחן הדתי מן הזיקה למקדש . מנהיגותו של רבן גמליאל זכתה להכרה של השלטון הרומי , והוא אף ביקר ברומא כמה פעמים בלוויית חכמים . רבן גמליאל הידק את הקשר עם הקהילות בתפוצות - הוא ביקר בהן ושלח לשם חכמים כדי להורות הלכה ולאסוף תרומות . היהודים מן התפוצות שלחו שאלות לחכמי יבנה ולעתים אף הגיעו ליבנה על מנת להציג את השאלות בעצמם . בכך הביעו את הכרתם בסמכות של חכמי יבנה . רבן גמליאל קבע את צביון החגים פסח ויום הכיפורים ללא מקדש . מייחסים לרבן גמליאל גם את קביעת הנוסח של תפילת שמונה עשרה , את חובת התפילה 3 פעמים ביום , את חובת התפילה ביחידּות , ואת נוסח ברכת המינים . קפדנותו הרבה של רבן גמליאל וחוסר נכונותו להתפשר עם החולקים על דעתו הביאו לסילוקו הזמני מן הנשיאות . מקדש מע ַ ט - כינוי לבית הכנסת . לאחר חורבן בית המקדש נחשב בית הכנסת ל'מקדש מעט . ' מקור הכינוי ביחזקאל יא : 16 "ואהי ָ להם למקּדּב מעט ַ ּבא ָ ָ רצֹות א ׁ ש ֶ ּ בָא ּ ׁש ָ ם " .
|
|