יבנה - יהדות ללא מקדש

صفحة: 90

יבנה - יהדות ללא מקדש רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים ליבנה במרכז שהתפתח ביבנה החלו היהודים להתמודד עם החלל שנוצר בעקבות החורבן . בראש המרכז עמד רבן יוחנן בן זכאי , שהיה בן למשפחת כוהנים ואחד ממנהיגי הּפ ְ רושים . לפני חורבן בית המקדש היה לרבן יוחנן בן זכאי בית מדרש בירושלים , ולמדו בו תלמידים רבים . רבן יוחנן כיהן כמשנה לראש הסנהדרין , רבן שמעון בן גמליאל . על פי ספרות חז"ל , החליט יוחנן בן זכאי לעזוב את ירושלים כאשר הבין כי היא עומדת ליפול בידי הרומאים . בדרך זו נהגו עוד אנשים מתונים בירושלים שהתנגדו למרד . המורדים לא התירו לאיש לעזוב את ירושלים , אולם רבן יוחנן בן זכאי הצליח להערים עליהם ובעזרת תלמידיו עזב את העיר בארון מתים . על פי הסיפור בתלמוד , כשהגיע רבן יוחנן למחנה הרומי אמר למפקד הצבא הרומי ) אספסינוס או טיטוס , ) שהוא עתיד להיות קיסר , ובעקבות זאת הציע לו המפקד הרומי לבקש בקשה . רבן יוחנן ביקש את יבנה , קיבל אותה , והקים בה בית מדרש . בשונה מהסיפור בתלמוד , היסטוריונים ובראשם ג' אלון סבורים שהרומאים הם ששלחו את רבן יוחנן בן זכאי ליבנה ביוזמתם . ביבנה וגם בלוד ריכזו הרומאים את היהודים שהתנגדו למרד וברחו מאזורי הלחימה , ופיקחו עליהם . כנראה נקט רבן יוחנן בן זכאי גישה מתונה לגבי המרד . לדעת ג' אלון , רבן יוחנן לא השתייך לקנאים אבל גם לא למתונים שצידדו בשלום עם הרומאים . הוא יצא מן העיר כיוון שנואש מכל סיכוי לנצח במלחמה , ובמעשהו ניסה להציל את העם מחורבן גמור . תעודה : רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים הנצורה . ) מסכת גיטין נו , א-ב ( toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה רבן יוחנן בן זכאי מעצב ביבנה חיים ללא מקדש לאחר החורבן התכנסו ביבנה סביב רבן יוחנן בן זכאי עוד חכמים , ובמקום החל להתפתח מרכז ההנהגה של העם . רבן יוחנן בן זכאי פעל ביבנה בשנים 80-70 לסה"נ בערך . בפעולותיו ביקש לתת מענה מעשי לשאלות שעלו בעקבות החורבן , ובעיקר להתמודד עם קשיים עקרוניים : • כיצד להמשיך לקיים את הפולחן הדתי ללא מקדש ? • כיצד לקיים הלכות שהיו קשורות במקדש ? • כיצד להמשיך לקיים את מסגרת החיים הדתיים , החברתיים והלאומיים , ולמלא את החלל שנוצר ? רבן יוחנן בן זכאי הקים ביבנה בית מדרש ובית דין ללא התנגדות השלטון הרומי . בית הדין ביבנה ירש חלק מתפקידי הסנהדרין הגדולה שישבה בבית המקדש . בבית הדין קבע רבן יוחנן את הלוח העברי - בית הדין קידש את החודשים ועיּב ֵ ר את השנים . אולם לבית הדין ביבנה לא היו סמכויות שיפוט כמו לסנהדרין , כי לאחר החורבן האוטונומיה המשפטית ניטלה מן העם . חלק מן התקנות שתיקן רבן יוחנן ביבנה נועדו להרחיב את עבודת האל שהתקיימה במקדש ולהעבירה אל מחוץ למקדש כזכר למקדש , וכזכר לחורבן , וכך להמשיך לקיים דרכי פולחן של עבודת האל שהיו נהוגות במקדש . דוגמאות : א . תקיעה בשופר בראש השנה - בראש השנה שחל בשבת נהגו הכוהנים לתקוע בשופר רק בבית המקדש . התקיעה בשופר הייתה חלק מטקס הקרבת הקורבנות של ראש השנה . בדורות האחרונים של ימי בית המקדש השני כנראה התפשט נוהג התקיעה בשופר רק בראש השנה שחל בימי חול - אל בתי הכנסת בארץ ישראל . לאחר החורבן היו שביקשו לבטל את התקיעה בשופר בראש השנה שהרי התבטלו הקורבנות . רבן יוחנן בן זכאי תיקן תקנה שקבעה כי מותר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת - רק במקום שיושב בו בית הדין הגדול . לכן ביבנה , שם ישב בית הדין הגדול , תקעו בשופר בראש השנה שחל בשבת כפי שהיה נהוג בבית המקדש . על ידי תקנה זאת חיזק רבן יוחנן את מעמד המרכז ביבנה ואף ניתק את התקיעה בשופר מבית המקדש . ב . נטילת לולב - נטילת לולב הייתה חלק מטקס שהתקיים בבית המקדש בחג הסוכות . במהלכו נהגו נטילת לולב - מקור המנהג 'נטילת לולב' בספר ויקרא כג : 40 "ּולקחּתם לכם ּ ב ַּ ֹום ה ִ רא ׁשֹ ּ ּבִרי עץ ֵ הדר ּכ ּפֹ ת ּתמּבים ו ַ ענף ֲ עץ ֵ עב ָ ת ֹ ו ְ ע ַ ב ֵ י נחל ּ ְ מחּתם לפני ְ ה' אֹלהיכם ׁשב ִ ְ עת ַ ימים " : פרי עץ הדר - אתרוג , כפות תמרים - לולב , ענף עץ עבות - הדס , ערב ֵ י נחל - ערבה . אלה הם 'ארבעת המינים . ' הביטוי 'נטילת לולב' מציין רק אחד מארבעת המינים - הלולב , ומפרשים , שמקורו בעובדה שהלולב הוא הגבוה מביניהם והבולט ביותר לעין .

السابق  |  التالي