|
|
صفحة: 82
ב . החרפת המתח ביחסים בין יהודים לנוכרים - מאז ראשית הכיבוש הרומי התחזק יותר ויותר מעמדם של הנוכרים בארץ ישראל . הנציבים גילו כלפיהם אהדה והעדיפו אותם על פני האוכלוסייה היהודית . דוגמאות : ֵ • בסכסוך בין יהודים ליוונים בעיר פילדלפיה שבעבר הירדן - פסק הנציב הרומי ק ֹ ו סּ פיּוס פ ַ דּוס 46-44 ( לסה"נ ( נגד היהודים . • בהיוודע מותו של המלך אג ִ ריּפס ַ ה1- ה 44 ( לסה"נ ( - התושבים הנוכרים ביטאו את שמחתם בחגיגות וביזו את זכרו של המלך המת , ואילו על היהודים ירד אבל כבד . ֶ • בימי הנציב פליּכס 60-52 ( לסה"נ ( החריף המתח בין היהודים לנוכרים בקיסריה סביב שאלת מעמדם של היהודים בעיר . היהודים טענו שקיסריה היא עיר יהודית כי הורדוס שהיה מלך יהודי בנה אותה , והנוכרים טענו שהיא פוליס ששולטים בה אזרחיה היוונים . הנציב פליכס צידד בעמדת הנוכרים . הסכסוך הוכרע בשנת 66 על ידי הקיסר נירֹון , שפסק כי קיסריה אינה עיר יהודית . כתוצאה מכך , פרצו בעיר מהומות בין יהודים לנוכרים . בהשפעת האירועים בקיסריה החלו מעשי אלימות קשים בין יהודים לשכניהם בערים הלניסטיות אחרות כמו סּבסטי ַ , עכו , אשקלון , עזה . ג . התגברות הקנאות בקרב היהודים - רוח המרד בציבור היהודי התגברה בהשפעת האידאולוגיה של הסיקריים . יריבי הסיקריים העניקו להם כינוי גנאי זה על שם הס ִ יקה - ּפגיון ִ בלטינית - שאותו נהגו להסתיר תחת בגדיהם . לדעת הסיקריים , הּכניעה לשלטון הרומי הייתה חטא כי ביטאה את ההכרה באדון אחר חוץ מאלוהים . לכן הסיקריים קראו למרוד בשלטון הרומי . ככל שגברה המצוקה בקרב יהודי ארץ ישראל , גברה השפעתם והתחזק כוחם של תומכי המרד ברומא . הסיקריים פעלו לא רק נגד הרומאים אלא גם נגד נכבדים יהודים שנחשדו כמשתפי פעולה עם הרומאים . קורבנם הראשון היה יונתן הכוהן הגדול , שנחשב לבעל ברית של הנציב פ ֶ ליּכס . ד . העמקת הקיטוב החברתי - השלטון הרומי הטיל על הפרובינקיה יהודה מסים כבדים . הטלת המסים עוררה התנגדות כי בנוסף לנטל הכלכלי סימלו המסים את השעבוד ואת אובדן החירות של יהודה . למסים הכבדים נוספו גם מעשי עושק ֶ של הנציבים , שניצלו את השירות בפרובינקיה יהודה כדי להתעשר . אג ִ ריּפס ה - 1- מונה על ידי הקיסר קלאּודיּוס למלך על כל ארץ ישראל , שהייתה כמעט בגבולות ממלכת סבו ה ֹ ורדֹוס . בכך שינה קלאודיוס את מעמדה המדיני והמשפטי של יהודה - היא חדלה להיות פרובינקיה רומית ונהפכה לממלכת חסּות בדומה למעמדה בימי הורדוס . שלטון אגריפס נמשך 3 שנים בלבד 44-41 ( לסה"נ . ) הקיסר נירון - כיהן כקיסר במשך 13 שנים 68-55 ( לסה"נ . ) בנו המאומץ ויורשו של הקיסר קלאודיוס . בלט בהתנהגותו החריגה : ראה עצמו נגן נבל מצטיין והכריח את המוני הרומאים להאזין לנגינתו . בגלל התנהגותו החריגה י ּ ֵרסה לו שֵרפת העיר רומא בשנת 64 לסה"נ , אף על פי ששהה אז במרחק רב ממקום השֵרפה . בימי שלטונו החלו מרידות באימפריה - בבריטניה , ביהודה ובספרד . קשר נגד שלטונו בשנת 65 לסה"נ נכשל . התאבד בשנת 68 לסה"נ . בית עשירים בירושלים ההרודיאנית ) שחזור משלים , ) המאה ה1- לסה"נ מטבעות אגריפס ה1- מימין - מטבע ובו שיבולי שעורה , הוטבע בירושלים משמאל - מטבע ובו דיוקן אגריפס ה , 1- הוטבע בקיסריה .
|

|