|
|
صفحة: 76
התחזקות בית אנטיפטרוס תחת הכיבוש הרומי התחזק יותר ויותר מעמדם המדיני של אנטיּפ ַ טרֹוס , ובני ביתו . אנטיפטרוס הקפיד להדק את הקשרים עם השליטים המתחלפים ברומא ולתמוך בהם . בתמורה , חיזקו הרומאים את מעמדו והעניקו לו סמכויות שונות . לדוגמה : הרומאים העניקו לאנטיפטרוס מעמד של א ּ ֹוטר ֹ וֹוס על יהודה , ולמעשה הוא הכתיב להורקנוס את כל מהלכיו . יוליוס קיסר העניק לאנטיפטרוס אזרחות רומית ומינה את בניו למושלים : ּפצאל - מושל ירושלים , ְ ָ וה ֹ ורדֹוס - מושל הגליל 47 ( לפסה"נ . ) התחזקות מעמדם של אנטיפטרוס ובניו עוררה מתיחות ביניהם לבין האצולה היהודית וגם חששות אצל הורקנוס שמא יינטל השלטון מידיו . לבסוף הורעל אנטיפטרוס על ידי אחד משריו של הורקנוס ) שנת 43 לפסה"נ . ) רוב העם לא ראה בעין יפה את התחזקותם של אנטיפטרוס ובניו ועד מהרה נוצרה בגליל מתיחות על רקע מדיניותו של הורדוס . גילויי הכעס והתסיסה נגד בית אנטיפטרוס התחזקו כאשר הורדוס הוציא להורג ללא משפט את חזקיהו הגלילי . חזקיהו עמד בראש לוחמים יהודים בגליל שהתנגדו לשלטון רומא . בלחץ הציבור היהודי נאלץ הורקנוס להעמיד את הורדוס למשפט הסנהדרין . אך לפני הכרעת הדין - נמלט הורדוס אל הנציב הרומי בדמשק . דיכוי מרידות של צאצאי בית חשמונאי צאצאי בית חשמונאי ניסו לחזור ולחדש את המדינה החשמונאית ואת שלטונם . בשנת 55 לפסה"נ , כ8- שנים לאחר הכיבוש הרומי , ברח מן השבי ֶ הרומי אלכסנדר בן אריסטובולוס , וביקש את השלטון ביהודה . גּו ִ יניּוס , הנציב הרומי בסוריה שהיה אחראי לנעשה ביהודה , דיכא את הניסיון הזה למרד . אולם , עצם התרחשותו - מעידה על התמיכה והאהדה שחשו היהודים אל בני בית חשמונאי . בשנת 40 לפסה"נ פרץ מרד בהנהגתו של מתתיהו אנטיג ֹ ונֹוס , בן לשושלת החשמונאים . בעזרת הּפ ַ רתים הצליח מתתיהו אנטיגונוס להשתלט על ארץ ישראל , ומלכות בית חשמונאי חודשה למשך 3 שנים בלבד 37-40 ( לפסה"נ . ) אנטיגונוס נהנה מאהדה רבה בקרב העם , והוא אף נטל לעצמו את תפקיד הכוהן הגדול . אנטיגונוס הגלה לבבל את הורקנוס , ואילו הורדוס הצליח להימלט מפניו ואחרי תלאות רבות הגיע לרומא . המלכת הורדוס בתגובה להכתרת אנטיגונוס בתמיכת הפרתים , הכתיר הסנט הרומי את הורדוס למלך ביהודה בשנת 37 לפסה"נ . מעמדו של הורדוס הוגדר על פי המשפט הרומי : " מלך בעל ברית , וידיד העם הרומי . " הורדוס , בניגוד למלכים החשמונאים , היה רק מלך ולא שירת ככוהן גדול . כמלך בעל ברית היה הורדוס רשאי להחזיק צבא משלו וניתנה לו אוטונומיה בנושאי משפט וכלכלה . עם זאת הוא לא היה רשאי לנהל מדיניות חוץ עצמאית , וכמו יתר המלכים במזרח שמינתה רומא , היה חייב להוכיח לה נאמנות ללא סייג . הורדוס התחייב לשמור על הסדר והביטחון בתחום שלטונו , לשלוח עזרה צבאית לרומאים כאשר יתבקש לכך , ולשלם מסים . מינוי הורדוס למלך בחסות רומא נבע מהאינטרסים הפוליטיים של רומא . הרומאים ביקשו לייצב את שלטונם בארץ ישראל , והבינו שהורדוס ישרת אותם בנאמנות אנטיפטרוס - בן למשפחת אצולה מאד ֹ ום . משפחה זו התגיירה בימי יוחנן הֹורקנֹוס , וחוקרים מניחים כי קיבלה את הגיור מרצון . המשפחה שיתפה פעולה עם השליטים החשמונאים , וכבר בתקופת שלטונו של אלכסנדר ינאי ובימי שלומציון המלכה מּונה אנטיּפס ַ , אביו של אנטיפטרוס , למושל חבל אדֹום . יוליוס קיסר 44-100 ( לפסה"נ ( - מצביא ומדינאי רומי . התאחד בברית פוליטית עם פומפיוס וקרסוס ויצר את הטריּומויראט - שלטון השלושה . בשנת 49 לפסה"נ , לאחר סכסוך בינו לבין פומפיוס , גבר על פומפיוס ושלט על רומא ִ כשליט יחיד . נרצח בשנת 44 לפסה"נ על ידי יריביו . השם 'קיסר' נהפך לתוארם של השליטים באימפריה הרומית . על שמו של יוליוס קיסר נקרא החודש השביעי בשנה - יולי . ) ראו גם הערה על 'פומפיוס' בעמ' ) . 62 הפרתים - עם שישב באזור שהיום שוכנת בו איראן - החל בסוף המאה ה3- לפסה"נ . בהדרגה כבשו הפרתים עוד אזורים ויצרו אימפריה שכללה בין השאר את מסופוטמיה ) עירק , ) ארמניה , אסיה הקטנה , גאורגיה , אפגניסטן ועוד . האימפריה הפרתית הייתה אויבת של האימפריה הרומית . מטבע של מתתיהו אנטיגונוס מתתיהו אנטיגונוס היה המלך החשמונאי האחרון . על המטבע טבועים שולחן המערכת מכלי בית המקדש ) למעלה , ) והמנורה ) למטה ( - המשקפים את נאמנותו של המלך לבית המקדש . על המטבע ) למטה ( מופיעה כתובת ביוונית : מתתיהו הכוהן הגדול .
|
|