|
|
صفحة: 67
טוענים כי התנהלות ממלכתו של ינאי לא התאימה לציפיות שהיו לּפ ְ רושים ממדינה יהודית . לדעתם , המדינה היהודית הייתה צריכה להתנהל על פי חוקי התורה ואילו חצרו של ינאי דמתה לחצר הלניסטית יותר מאשר לחצר של מלך יהודי . ועוד , הפרושים לא השלימו עם מעשהו של אלכסנדר ינאי , שהכתיר עצמו למלך והרחיב את סמכויותיו גם לתחומי החקיקה והשיפוט . במעשים אלה נהג ינאי כמלך הלניסטי והפר את החלטת אספת העם בימי שמעון . השפעה הלניסטית מובהקת בבית המלוכה החשמונאי ביטאה כהונתה של המלכה שלומציון אלכסנדרה . לא רק ׁש ְ מה הכפול אלא גם בחירתה של אישה לתפקיד מלכה מבטאת את השפעת התרבות ההלניסטית . בבית תלמי הוכתרו נשים למלכֹות והן ירשו את בעליהן . לעומת זאת במסורת היהודית לא היה נהוג שאשת המלך תירש את המלך , בייחוד כאשר היו להם בנים בוגרים שיכלו להיות היורשים . בניגוד לנוהג היהודי המקובל , בניהם של אלכסנדר ינאי ושלומציון - הורקנוס ה2- ואריסטובולוס ה - 2- לא ירשו את אביהם . אפשר להניח כי התרבות ההלניסטית השפיעה גם על החברה היהודית , שכן העברת השלטון לידי אישה - מלכה , לא עוררה התנגדות בקרב העם . מ . ִ סיעה מורדת לארגון מדיני יהודה המקבי הגיע להישג מדיני חשוב - ברית עם רומא 161 ( לפסה"נ . ) הוא הבין שכדי להמשיך להיאבק בבית סלווקוס עליו לטּפח ֵ קשרים מדיניים , ולכן יזם את הברית . הייתה זו ברית הגנה בין יהודה לרומא , ובה התחייבו היהודים לסייע לרומא במלחמותיה ולהימנע מלעזור לאויביה . רומא מצ ִ דה התחייבה לסייע ליהודים במלחמותיהם . הברית בין יהודה לרומא לא הייתה מעשה יוצא דופן במדיניות החוץ של רומא . רומא נהגה לכרות בריתות עם מדינות קטנות , וכנראה גם הנוסחים של כתבי הבריתות היו דומים . גם יונתן ושמעון פעלו בתחום המדיני וביקשו לבסס את ריבונותה של יהודה . למטרה זאת הם חידשו את הברית עם רומא ואף כרתו ברית עם ס ְּפַ ְרטה . במדיניות חוץ זו המשיך גם יוחנן הורקנוס . הוא קשר קשרים מדיניים עם גורמי חוץ שהיו מעוניינים להחליש את הממלכה הסלווקית . רומא נענתה לפנייתו וחידשה ע ִ מו את הברית 134 ( לפסה"נ . ) יחסים טובים שררו בין יוחנן הורקנוס לבין חצר המלוכה התלמית , לא מעט בזכות היהודים שישבו באלכסנדריה והיו מקורבים למלכות . יוחנן הורקנוס אף קשר קשרים עם ּפֶ ְרגמֹון ) ממלכה קטנה בדרום מערב אסיה הקטנה ( ועם אתונה . קטע מחומת ירושלים מן התקופה החשמונאית קבר בית חיזיר , נחל קדרון , ירושלים , המאה ה2- לפסה"נ הקבר ממחיש סגנון הנצחה מפואר , המבטא את השתלבות בית חיזיר , בית כוהנים , בתרבות החומרית ההלניסטית . החזית בנויה בסגנון בנייה דורי - סגנון אדריכלי שהיה נפוץ ביוון במאות ה5-7- לפסה"נ . במערכת הקבורה נמצאו ּ ּוכים בקיר לקבורה ראשונית , מנהג שהגיע לארץ ישראל ממצרים ההלניסטית שם הייתה נהוגה קבורה בשלבים . בשלב ראשון הונחה הגופה בכוך מיוחד בקיר מערת הקבורה , ולאחר תקופה מסוימת לוקטו עצמות הנפטר והוטמנו לקבורת קבע בחדר מיוחד או בכוך שהוקצה לכך .
|
|